הרב יוסף יצר מחלוקת: "גם אם הספרדים מאד ירצו לבנות לגובה, הם לא יוכלו לעשות את זה בלי הליטאים"

לאחר שלפני כשבוע קבע הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, כי אין מניעה הלכתית להשתמש במעליות שבת העומדות בתקנים המחמירים שנקבעו על ידי המכונים הטכנולוגיים, והביא להערכות אודות שינוי גישה אפשרי של בני המגזר החרדי לגבי מגורים במגדלים, מומחים בענף העוסקים בנדל"ן במגזר החרדי מצננים את ההתלהבות.

"ראשית יש עוד חסמים רבים נוספים להתחדשות עירונית מלבד מעלית שבת, שהיא רק 30%", אומר משה הרשלר, בעלים ומנכ"ל של האיגוד להתחדשות עירונית, חברה מארגנת הפעילה במגזר החרדי, ובעלים של רשת קבוצות וואטסאפ העוסקת בנדל"ן במגזר. עוד לדבריו, גם אם קביעתו של הרב יוסף תהיה מקובלת על הפוסקים הספרדים, בסופו של דבר המגזר הליטאי, תחת הנהגתו של הרב דוב לנדו הוא שיקבע את הטון.

"האם בעקבות פסק ההלכה חברי הוועדות של ש"ס יקדמו בנייה לגובה במגזר החרדי, כי הרב הראשי פסק ככה ולכן אני בונה מגדלים בלב ירושלים, בני ברק ובכל מקום אחר? התשובה היא לא", קובע הרשלר. "גם אם הספרדים מאוד רוצים, הם לא יוכלו לעשות את זה, כי יש להם שותפים ליטאים וחסידים. גם לרב אלישיב היה תלמיד שכתב שהרב אלישיב אמר לו שהוא ראה את זה בתור צוואה של יישוב ארץ ישראל, למצוא פתרון למעלית השבת, כי ככה אפשר יותר לבנות בארץ ישראל.

"האם בעקבות פסק ההלכה חברי הוועדות של ש"ס יקדמו בנייה לגובה במגזר החרדי, כי הרב הראשי פסק ככה ולכן אני בונה מגדלים בלב ירושלים, בני ברק ובכל מקום אחר? התשובה היא לא", קובע הרשלר. "גם אם הספרדים מאוד רוצים, הם לא יוכלו לעשות את זה, כי יש להם שותפים ליטאים וחסידים" 

"הרב אלישיב היה הרבה יותר בקונצנזוס והוא היה דמות מחמירה. אני ישבתי עם רבנים שאמרו לי שזה מה שהרב אלישיב רצה, אבל זה עדיין לא עזר. קל וחומר עכשיו, בעידן של הרב דב לנדו, תלמיד החזון איש, והם מאד מחמירים בעניין הזה, הם מחמירים בכל מה שקשור לשמירת שבת, גם לא להשתמש במקורות המים הרגילים בשבת, לא בחשמל של חברת חשמל בשבת. כל הנושאים הללו דרמטיים אצלם. בכל הרצאה שלו הוא יוצא נגד מעלית שבת. בתקופת הרב שך הייתה להם פחות השפעה. הרב שך הביא קו אחר. אבל עכשיו, כשיש מאבק הלכתי, כשיש מחלוקת הלכתית. לציבור הליטאי יש השפעה  דרמטית על כל המגזרים מסביב".

עדות לכך שהשינוי עוד רחוק, מוצא הרשלר לדבריו גם בקבוצות הוואטסאפ בניהולו העוסקות בנדל"ן במגזר החרדי. "חברים בקבוצות עשרות אלפי אנשים, בחלק מהקבוצות היו דיונים והוסכם שזה ודאי לא משפיע", מספר הרשלר. עם זאת לדבריו, ההנחה באותן קבוצות היא שמתישהו בעתיד מעלית שבת תהיה מותרת. "עכשיו השאלה אם הפסיקה של הרב יוסף זה צעד אחד מתוך 100 צעדים או צעד אחד מתוך חמישים צעדים".

האם לא נראה שינוי לפחות אצל הספרדים בעקבות הפסיקה?
"יכול להיות שיהיו כמה רבנים ספרדים שיפסקו בעקבות כך, אבל שוב, בשביל לעשות שינוי צריך פה גם את הליטאים וגם את החסידים. חלק מהחסידים כבר נמצאים שם. למשל, אם אני לא טועה, האדמו"ר מבעלז תומך במעליות שבת, והאדמו"ר מקרלין כנראה גם תומך, אבל זה עדיין רחוק.

"יכול להיות שיהיו אנשים פרטיים שילכו לגור במגדלים עם מעלית שבת. שאם יזם בונה פרויקט, מוכר דירות בקומה 15 ויש מעליות שבת, אז יכול להיות שיהיו כמה קליינטים שיגיעו ויגידו 'אוקיי, הרב דוד יוסף פסק שמותר מעליות שבת, אני קונה את הדירה'. אבל כמשהו רוחבי שישפיע על התכנון בצורה רחבה? אני לא רואה את זה קורה".

מה היחס לרבנות הראשית בזרמים השונים?
"תואר 'הרב הראשי לישראל' לא משנה עבור המגזר החרדי. אם הוא רב ידוע בזכות עצמו, אדם מוכר ומוערך, אז התואר לא מוסיף ולא גורע. יכול להיות שבעבר זה אפילו היה גורע, היום זה לא. המגזר החרדי לא רואה ברבנות הראשית כגוף שקובע את הדברים בצורה בלעדית. במקרה של הרב דוד יוסף, בגלל שהוא אישיות, אז השאלה פה היא שאלה טובה. האם זה ישנה משהו בנוף? אני אומר שלא, כי בסוף בשביל להוביל פסיקות משמעותיות צריך קונצנזוס גם של הציבור הליטאי".

"את הקומות העליונות מוכרים לספרדים"

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, הפועל להטמעת טכנולוגיה לפי ההלכה ונותן הכשרה בין היתר למעליות שבת, אומר כי הדיון לגבי מגורים במגדלים בימינו, חורג משמעותית מסוגיית מעלית השבת. "הטכנולוגיה המוטמעת כיום בבנייה היא כבר מעבר למעליות: המים בברזים באים ברוב הבניינים כבר עם משאבות, פירי האשפה מופעלים בזרם חשמלי, יש תאורה בחדרי המדרגות וקודן חשמלי בכניסה לבניין. יש לא מעט מצלמות אבטחה מסביב. מעלית שבת זה החלק הוותיק ביותר בסיפור.

איך הפסיקה החדשה מתקבלת בציבור החרדי?
"זה קצת שונה מציבור לציבור. הציבור החרדי מתחלק בין אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, כאשר ליטאים פחות משתמשים במעליות שבת וחסידים יותר. בדרך כלל כשאומרים 'אשכנזים' או  'ספרדים' מתייחסים למנהגים שכל אחד הביא אתו מארץ מוצאו, ומעליות לא היו באף אחת מהן. פה הזווית היא אחרת, מול מי שנתפס מקל למי שמחפשים יותר את החומרה".

המכתב של יוסף נחשב הלכה?
"מבחינתו כן, אבל הרבנות הראשית היא מזמן גוף שהוא רק פורמלי ולא רבים סרים למרותו. אין לו יכולת של הטלת מורא".

בפועל מדובר במהפכה?
"אולי שינוי, מהפכה לא הייתי אומר. גם החסידים שלו עדיין זוכרים את אבא שלו, שהגישה שלו הייתה קצת יותר מורכבת, אבל זה בהחלט יכול לעורר את השטח ולעשות איזשהו שינוי. בסופו של דבר אנחנו במדינה עם שטח מאוד קטן והשטח הולך ומצטמצם וכולם רוצים לבנות לגובה, לא רק בשביל הנוף אלא באמת בגלל שהקרקע נורא יקרה ומצומצמת. וזה נורא מתסכל שציבור מסוים תופס שטח גדול רק בגלל שהוא לא מוכן לבנות יותר משש קומות. יש מקומות שכבר שמעתי באופן קצת אבסורדי, כשבונים קצת יותר לגובה אז את הקומות העליונות מוכרים לספרדים".

עוקר ההשפעה של המכון שבראשו עומד פרל באה לידי ביטוי בקרב הציבור הדתי-לאומי, שאליו גם הוא משתייך. "אנחנו משתמשים במעלית שבת כי אנחנו רואים בטכנולוגיה כמתנה מהבורא ולא כאתגר", מסביר פרל, "אבל גם כשאתה מקבל מתנה, צריך לדעת איך להתמודד איתה".