חברי הוועדה נדהמו: "איך 10 שנים אתם לא פועלים בנוגע לחריגות? אם חלילה קורה שם משהו זה על המצפון שלכם"

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב בראשות עו"ד רויטל אפלבוים, פרסמה השבוע החלטה חריפה וחריגה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק, תוך שהיא קובעת כי זו התעלמה לאורך שנים מהחלטות ברורות של ועדת הערר, נמנעה מיישומן באופן עקבי, הציבה את העוררים במצב שבו נאלצו לשוב ולהתדיין באותו נושא במשך למעלה מעשור, ונמנעת מאכיפת עבירות בניה בתחומה, גם כאשר אלה מהוות סיכון בטיחותי.

הערר הנוכחי - אחד מתוך סדרה של שלושה עררים שהגישו אותם עוררים מאז שנת 2014 - עוסק בבקשה להיתר בנייה להרחבת סוכה בקומה א' בבניין מגורים ברחוב הרב מימון 37 בעיר, בניין בן שלוש קומות מעל קומת עמודים. לטענת העוררים, המשיב, שהנו דייר בבניין, ביצע לאורך השנים שורה של חריגות בנייה, כולל בנייה של סוכה ותוספות לא חוקיות, תוך שהוא מגיש שוב ושוב בקשות להיתרים חלקיים, מבלי לחשוף את כל החריגות.

להחלטת ועדת הערר

בדיונים שהתקיימו בעבר, בשנים 2014 ו-2016, כבר התקבלו שתי החלטות של ועדות ערר בהרכבים שונים, בראשות עו"ד מיכה גדרון ועו"ד תמר עיני בהתאמה. שתי ההחלטות קבעו כי לא ניתן לאשר את הבקשות להיתר שהוגשו, וזאת משום שלא כללו דיווח מדויק על חריגות קיימות בשתי הדירות שבבעלות המשיב. עוד קבעו כי על הוועדה המקומית להוציא דו"ח פיקוח ולוודא קיומו טרם מתן כל היתר – החלטה שלא בוצעה בפועל.

החלטה נוספת של הוועדות שלא כובדה על ישי הוועדה המקומית בני ברק, היא כי כל היתר בנייה עתידי יינתן רק לאחר הריסה של החריגות בלתי חוקיות, וכי הבקשה צריכה לכלול סימון מפורט של ההריסות ושל חריגות הבנייה. גם החלטות אלה לא יושמו.

ועדת הערר: "לא ניתן להעלים עין מכך שהוועדה המקומית שבה ומתעלמת מהחלטות וועדת הערר, ונמנעת מעריכת דו"ח פיקוח כנדרש ומטיפול בחריגות הבניה שעל פניו... עולה כי ייתכן וגורמות לסכנה ממשית לסביבתן. קשה שלא לבקר את התנהלות המשיבים אשר בהתעלמותם העקבית מהחלטות ועדת הערר מאלצים את העוררים לשוב פעם אחר פעם בפני ועדה זו, תוך נשיאה בהוצאות בלתי מבוטלות לשם כך"

למרות כל אלה, הוועדה המקומית אישרה בשנת 2025 מחדש את הבקשה להיתר, שוב תוך התעלמות מהנחיות ועדת הערר ומבלי שנערך דו"ח פיקוח או הוגשה חוות דעת קונסטרוקטיבית כנדרש. עוד עלה בדיון כי הבקשה להיתר שהגיש העורר לא הומצאה כדין לעוררים, וזאת בטענה כי אינם רשומים כבעלי זכויות. אלא שמדובר בטענה שחזרה כבר בעררים קודמים, ונדחתה על ידי ועדות הערר שוב ושוב.

"זה לא רק עניין חוקי, זה גם על המצפון שלכם" 

בדיון שנערך באפריל בוועדת הערר, אליו מגיש ההיתר בעל עבירות הבניה כלל לא טרח להתייצב, מתחו חברי ועדת הערר ביקורת קשה על התנהלותה של הוועדה המקומית בני ברק. חברת הוועדה, האדריכלית אנדה בר התבטאה בחריפות ותקפה את נציגי הוועדה המקומית: "קשה לי לראות איך עשר שנים אתם לא פועלים בנוגע לחריגות. אם חלילה היה קורה שם משהו – זה לא רק עניין חוקי, זה גם על המצפון שלכם".

במהלך הדיון התברר גם כי הוועדה המקומית ניסתה לבטל את הדיון ערב קודם למועד שנקבע, על ידי העברת הודעה לפיה כי "אכן קיימת בנייה ללא היתר שלא נלקחה בחשבון", וכי לאור זאת היא מבקשת לבחון מחדש את הבקשה להיתר. למרות ההודעה, החליטה הוועדה לקיים את הדיון בכל זאת. "אין אלא לברך על כך שהוועדה המקומית השכילה להבין כי נפל פגם בהחלטתה לאשר את הבקשה להיתר, וכי יש לערוך בחינה מחודשת של המבוקש על ידי המשיב", נכתב בהחלטה, "עם זאת, יש טעם ממשי לפגם בכך שדברים אלה עולים שעות לפני מועד הדיון שנקבע".

בסופו של הדיון, קבעה ועדת הערר כי הערר מתקבל, וכי החלטת הוועדה המקומית – בטלה. עוד נקבע כי על המשיב להגיש בקשה חדשה להיתר הכוללת מפה מצבית מעודכנת, סימון כלל החריגות בשתי הדירות, חוות דעת קונסטרוקטיבית לפי תקן 413 ופרסום לפי חוק לכל בעלי הזכויות – כולל העוררים.

לצד זאת, קראה הוועדה לעיריית בני ברק להתערב באכיפת חריגות הבניה מיידי: "הגם שאין ועדה זו מוסמכת להתערב בשיקולי אכיפה של הוועדה המקומית ובסמכויותיה לעניין זה, מצאנו לנכון להעיר כי ראוי שהוועדה המקומית תפעל, למצער, לבחינת החריגות במקום והבטחת שלומם וביטחונם של הסובבים, מבלי להמתין להגשת בקשה להיתר על ידי המשיב, זאת בהתחשב בעובדה כי חלפו כבר מעל ל- 10 שנים מאז נדון עניין זה לראשונה".

גם בהחלטתה ביקרה הוועדה באופן חריף את התנהלות הוועדה המקומית, ואף האשימה אותה בסיכון חיי אדם: "לא ניתן להעלים עין מכך שהוועדה המקומית שבה ומתעלמת מהחלטות וועדת הערר, ונמנעת מעריכת דו"ח פיקוח כנדרש ומטיפול בחריגות הבניה שעל פניו... עולה כי ייתכן וגורמות לסכנה ממשית לסביבתן. עוד נכתב כי "קשה שלא לבקר את התנהלות המשיבים אשר בהתעלמותם העקבית מהחלטות ועדת הערר מאלצים את העוררים לשוב פעם אחר פעם בפני ועדה זו, תוך נשיאה בהוצאות בלתי מבוטלות לשם כך."

ואולם למרות המלים הנוקבות, חויבה הוועדה המקומית לשלם לעוררים הוצאות ערר על הצד הנמוך בסך 5,000 ש"ח בלבד. המשיב, אשר לא התייצב ולא הגיש תגובה לערר, חויב בסכום חריג של 20,000 ש"ח נוספים.

את העוררים ייצג עו"ד אלירן חליבה, ואת הוועדה המקומית עו"ד אריאל יונגר.

"כלל הסוגיות ייבחנו על ידי הגורמים המקצועיים"

מהוועדה המקומית בני ברק נמסר בתגובה: "עם קבלת הערר, קיימה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק בדיקה מעמיקה ומקיפה של כלל טענות העוררים, תוך בחינה עצמאית ומקצועית של המסמכים והנתונים הרלוונטיים. לאחר תהליך בחינה יסודי זה, פנתה הוועדה המקומית ביוזמתה לוועדת הערר המחוזית והודיעה באופן רשמי כי הבקשה להיתר במתכונתה הנוכחית לא תאושר בהתאם לממצאי הבדיקה.

"בנוסף, הוועדה המקומית מייחסת חשיבות רבה לשיפור תהליכי העבודה והבקרה. לפיכך, כלל הסוגיות והנקודות שעלו במהלך בדיקת המקרה ובמסגרת הדיון בוועדת הערר ייבחנו לעומק על ידי הגורמים המקצועיים. הלקחים המתבקשים ייושמו בהקדם האפשרי במטרה לייעל את תהליכי העבודה ולשפר את השירות הניתן לציבור בתחום התכנון והבנייה בעיר".