מכוך לתליית עציצים ל"סלון השני של הבית": הנתונים מוכיחים - כל בית באמת צריך מרפסת

"כל בית צריך מרפסת" הוא שמו של ספר שיצא לאור לפני עשרים שנה, שבו מספרת המחברת, רינה פרנק מיטרני, על ילדותה בשכונת ואדי סאליב בחיפה. בתקופה שבה יצא לאור, סוגיית המרפסת טרם הוכרעה, כאשר רבות מהדירות שנבנו בעשורים שקדמו לו דווקא לא כללו אחת. אלא שמאז, כך נראה, יישר ענף הבניה קו עם פרנק מיטרני ולראייה - כ-95% מהדירות החדשות בישראל, על פי נתוני הלמ"ס, נבנות כיום עם מרפסת.

לא תמיד הסתכלו על המרפסת כעל צורך הכרחי: בשנות השישים היה נהוג לסגור מרפסות כדי להוסיף חדר, ובהמשך, נהגו "לגנוב" את שטח המרפסת ולספח אותה לסלון, בכדי להגדיל את שטח הסלון.  בשלהי המאה הקודמת, המרפסת קיבלה שוב את מעמדה העצמאי, עד שכיום אין דירה ללא מרפסת, ושטח המרפסות הולך וגדל. 

בהתאם לכך, גם חלו שינויים בפונקציות של המרפסות: אם פעם היא היתה משמשת להנחת כמה עציצים ליופי, הרי שכיום המרפסת עומדת בפני עצמה, ואם היא מספיק גדולה, אפשר להכניס אליה לא מעט פונקציות: פינת ישיבה, מטבח חוץ, ג'קוזי, וגינה שופעת.

מאחר שהאקלים הישראלי מאפשר להיות בחוץ ברוב ימות השנה, לא פלא שהמרפסת היא אלמנט חשוב בדירה, ומן הסתם זהו כיום שטח הדירה בעל הניצולת הגבוהה ביותר.  "אם פעם המרפסת הייתה בגדר תוספת חביבה, היום היא אחד הפרמטרים החשובים בבחירת דירה, ומחקרים מצביעים על כך שכ-80% מהרוכשים רואים במרפסת מרכיב מהותי בהחלטת הקנייה", אומרים בקבוצת הייזום והבנייה BROSH.

"אנשים משקיעים מאות אלפי שקלים במרפסת"

"כל בית צריך מרפסת, הוא לא רק שם של ספר", אומרת  ענת זמורה, מעצבת הפנים בפרויקט "אביסרור בנאות הדרים" בבאר שבע, הכולל מרפסות גדולות עם גינות תלויות – אדניות בנויות עם מצע שתילה ומערכות איטום וניקוז. "כיום זהו צורך כמעט של כל המשפחות בישראל", היא אומרת. "המרפסת הפכה בשנים האחרונות לסלון השני בכל בית, והיא למעשה מהווה המשך ישיר לסלון הבית". 

המרפסות בפרוייקט נאות הדרים של אביסרור משה ובניו , הדמיה: ויופוינט

לדברי יורם אביסרור, מבעלי אביסרור משה ובניו , הבונה את הפרויקט, החברה זיהתה את הצורך  של דיירים במרפסות כצורך של בילוי ואירוח משפחתי, והמרפסות בפרויקט – ששטחן 20 מ"ר ושטח הגינה התלויה בהן עומד על 16 מ"ר, הפכו לגולת הכותרת שלו, והציבו סטנדרט חדש בבאר שבע ובאיזור הדרום בכלל.  

"בעשור האחרון המרפסת הפכה להמשך ישיר של חלל המגורים – פינה של אוויר, אור, ואיכות חיים", אומרים בקבוצת BROSH, "ולכן היא כיום היא צורך בסיסי, ורוכשים מציבים את גודלה ונוחותה כאחד מהשיקולים המרכזיים בהחלטת הקנייה". כך למשל, בפרויקט התל אביבי של החברה, פישמן מימון 16, תוכננו מרפסות גדולות במיוחד, "המותאמות לאורח החיים העירוני של היום - עם מקום לפינת ישיבה, עמדת קפה או ברביקיו, ואפילו קצת ירוק בעיניים". 

"המרפסת, שבעבר נתפסה כאלמנט משני בדירה", אומר רוני כהן, מנכ"ל ושותף אלדר שיווק נדל"ן, "היא כיום משאב מגורים משמעותי, גורם מכריע בתהליך קבלת ההחלטות של הרוכשים, ואלמנט שמשפיע על ערך הנכס. רוכשים רבים מעדיפים כיום להקצות למרפסת שטח נדיב על חשבון שטחים פנימיים, מתוך תפיסה שהמרחב החיצוני הוא חלק בלתי נפרד מהבית" 

"המרפסת, שבעבר נתפסה כאלמנט משני בדירה", אומר רוני כהן, מנכ"ל ושותף אלדר שיווק נדל"ן, "היא כיום משאב מגורים משמעותי, גורם מכריע בתהליך קבלת ההחלטות של הרוכשים, ואלמנט שמשפיע על ערך הנכס. רוכשים רבים מעדיפים כיום להקצות למרפסת שטח נדיב על חשבון שטחים פנימיים, מתוך תפיסה שהמרחב החיצוני הוא חלק בלתי נפרד מהבית. יזמים מצידם, זיהו את הביקוש הגובר ומשקיעים לא רק בגודל המרפסת, אלא גם במפרט משודרג במרפסת, ובתכנון הלוקח בחשבון את פרמטר הנוף והנגישות לאוויר הפתוח. אנו רואים יותר ויותר פרוייקטים המציעים מרפסות רחבות ידיים, שמאפשרות חיבור מתבקש בין פנים לחוץ, וכל אלה מתורגמים לפרמיה במחיר". 

פרויקט פישמן מימון 16 בתל אביב (3 division)

שי דוד, הבעלים של כרכום עיצוב נוף, המעצבים גינות בעיקר בפנטהאוזים ובבתים פרטיים, מחזק את האמירה: לדבריו, המרפסות כיום לא פחות חשובות משאר חלקי הדירה. עד כדי כך שיש מרפסות ששטחן משתווה לשטח הדירה. "אם בעבר המרפסת שימשה שטח שבו אנשים שמו כמה עציצים, כיום מרפסות גדולות ממש מאפשרות מרחב חוץ", הוא אומר, ומספר שיש מקרים שאנשים משקיעים מאות אלפי שקלים בהפיכת המרפסת למרחב חוץ מעוצב. "כשמקימים מרפסת גינה, ההשקעה פר מ"ר הרבה יותר גדולה מאשר בגינה, כי צריך להשקיע הרבה בתשתיות. כל הנושא הלוגיסטי מאוד מייקר. לעומת זאת, בגינה, אתה רק שותל". 

כשדוד מדבר על גינה, הוא מתכוון בעצם למרחב שבו יושבים, אוכלים, יש בו הצללה, צמחיה, ג'קוזי, לעיתים בריכה. "אנשים הבינו שמרפסת בקומה גבוהה יכולה להיות גינה לכל דבר. וכמו שבגינה של בית יש לך כמה אזורים, כך גם בגינה במרפסת". 

לדברי קובי בן שמחון, סמנכ"ל בחברת שיווק הנדל"ן דרא, "ככל שהצפיפות העירונית עולה, כך המרפסת הופכת לנקודת החיבור לטבע ולנוף. בתכנון פנטהאוזים ומיני פנטהאוזים, המרפסת כבר מזמן הפכה לאחד האלמנטים המרכזיים בתכנון, ובפרויקטים יוקרתיים יש השקעה חסרת תקדים בעיצוב ובמפרטים של המרפסות. אם בעבר מרפסות היו תוספת פונקציונלית בלבד, היום הן מרחב מחיה לכל דבר וגם סמל סטטוס - עם מטבחי חוץ, בריכות קטנות, ריצוף יוקרתי ואפילו אזורי גינה תלויה. להיבט העיצובי יש גם שיקולים של קונסטרוקציה ומשקל, וכן התייחסות למערכות גז ואספקת וניקוז מים". 

מרפסת של כרכום עיצוב נוף צילום: אלון גרג

לדבריו, שטחי המרפסות בפרויקטים השונים גדלו  באופן משמעותי ויש דגש על מרפסות פינתיות עם נוף פנורמי או מרפסות מדורגות שיוצרות פרטיות מקסימלית. מעבר לנוף ולהנאה מהמרפסת, המרפסת נחשבת לחלק אינטגרלי מהדירה, ויש דרישה למינימום שטחי מרפסות, בהתאם לגודל הדירה". 

מסגירת מרפסות עד לסמל סטטוס יוקרתי 

אז איך ומתי קיבלה המרפסת את מעמדה החשוב? קצת על האבולוציה של המרפסת, מספר האדריכל ד"ר גלעד שביד, מהפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, שאף הוציא לפני מספר שנים את הספר: "מרפסות: עבר, הווה, עתיד". 

לדבריו, מרפסות היו בישראל עוד לפני שהגיעו לכאן העליות, ואפשר היה למצוא אותן בבתים ערביים וכן אצל הטמפלרים. בתחילה המאה הקודמת, הוא אומר, בשכונות בירושלים המרפסות שימשו כמעין פרוזדור חיצוני, ואילו בתל אביב ובשפלה, נהגו להשתמש במרפסת כאלמנט מצנן. "הדירות היו מאוד חמות אחה"צ ואנשים היו חוזרים ומהעבודה ונהגו לשבת במרפסת, וממש  נוצרה תרבות שלמה במרפסת:  היו נחים בה, מארחים בה", הוא אומר. המרפסת היתה אז בשיא תפארתה. 

כרכום עיצוב נוף צלם: אלון גרגו

עם קום המדינה, ממשיך ומספר שביד, המדינה הכפילה את אוכלוסייתה, והיה צורך מיידי בפתרונות דיור. אז היו המעברות, ועיירות הפיתוח, וערים חדשות, אך מאחר שהתכנון והמימון היו ממשלתיים, הבנייה היתה פונקציונאלית וחסכונית, ללא מרפסות. המצב השתנה לאחר מלחמת ששת הימים, תקופת הפרוספריטי, שאז החלה פעילות נדל"נית פרטית, והמרפסות הפציעו שוב בשטח. 

מבחינת הקבלנים, מספר האדריכל ד"ר גלעד שביד, דירה עם מרפסת היא מוצר קל לשיווק, שכן לא חל תשלום ארנונה על מרפסות, או לכל היותר תשלום ארנונה מופחת. אבל מעבר לכל אלה, הוא מציין, "מרפסות הן אלמנט אדריכלי חשוב שמאפשר לשפר את נראות הבניין, בעיקר באדריכלות מודרנית, המאופיינת בקווים ישרים ונקיים"

ואולם, אומר שביד, השינוי הגדול קרה כשהחל השימוש במזגנים, מה שאיפשר ישיבה בדירה, ולאו דווקא במרפסת. "מאחר שהדירות היו קטנות, סגרו מרפסות וסיפחו אותן לשטח הסלון. זה התחיל בתל אביב, והמשיך משם לשאר ערי המרכז". יוצאות דופן מהבחינה הזו, אומר שביד, היו ירושלים וחיפה, ששם האקלים נוח יותר וגם המרפסות נבנו באופן שונה: לא מרפסות שקועות כמו בתל אביב ובשפלה, שקל לסגור אותן, אלא מרפסות בולטות, שחורגות מקו הבניין, ואז סגירת המרפסת הרבה יותר מורכבת.

מתי המרפסת קיבלה שוב את מעמדה העצמאי? כשהחלה הבנייה לגובה. שביד: "כשהתחילו לבנות מבנים יותר גבוהים, החיבור לקרקע נעשה פחות חזק ואנשים חיפשו מפלט. הסטנדרט של המגורים עלה, ודירה עם מרפסת נתפסה כדירה טובה יותר. הדירות גם גדלו, כך שאנשים לא נזקקו עוד לשטח המרפסת כדי לקבל סלון מרווח". 

סיבה נוספת, הוא אומר, היא שעם העלייה בגובה וצמצום שטחי החוץ הצמודים לבניין, לאנשים לא היה איפה לבנות סוכה, ולכן המרפסת קיבלה תמריץ. אך התמריץ הגדול ביותר היה כנראה בקורונה, שאז אנשים הוגבלו במרחב הציבורי, והמפלט היחיד היה המרפסת.  

פרויקט SEA ONE על חוף הים של ראשון לציון מקסים סיטשקר, משרד בינדרמן אדריכלים (3 דיויז'ן)

מבחינת הקבלנים, אומר שביד, דירה עם מרפסת היא מוצר קל לשיווק, שכן לא חל תשלום ארנונה על מרפסות, או לכל היותר תשלום ארנונה מופחת. אבל מעבר לכל אלה, הוא מציין, "מרפסות הן אלמנט אדריכלי חשוב שמאפשר לשפר את נראות הבניין, בעיקר באדריכלות מודרנית, המאופיינת בקווים ישרים ונקיים". 

הגודל לא תמיד קובע

לטענת שירה אורן נחמיאס, מקבוצת אורנים, יזמית פרויקט SEA ONE על חוף הים של ראשון לציון, לא תמיד ככל שהמרפסת גדולה יותר, הדירה מוצלחת יותר. לעיתים מרפסת גדולה דווקא יכולה  לפגוע באיכות המרחב של הדירה. "כך לדוגמא", היא אומרת, "מרפסת שהמעקה בה עם בסיס בטון גבוה או חיבורי ברזל רבים, תפגע בתחושת המרחב. באותה מידה, מרפסת שיש  בה עומק גדול מדי, פוגעת בהנאה מהנוף. וכך, אמנם יש מרפסת מרווחת, אך הנוף הנשקף מפנים הדירה, הופך להיות נוף למרפסת במקום נוף אמיתי. זו הסיבה, היא מציינת, שבפרויקט SEA ONE המעקות שקופים, כדי שלא לפגום בתחושת המרחב.

לטענת שירה אורן נחמיאס, מקבוצת אורנים, יזמית פרויקט SEA ONE על חוף הים של ראשון לציון, לא תמיד ככל שהמרפסת גדולה יותר, הדירה מוצלחת יותר. לעיתים מרפסת גדולה דווקא יכולה  לפגוע באיכות המרחב של הדירה. "כך לדוגמא", היא אומרת, "מרפסת שהמעקה בה עם בסיס בטון גבוה או חיבורי ברזל רבים, תפגע בתחושת המרחב"

בן-שמחון מדרא, מספר שבשנים האחרונות יש דגש על המעקות במרפסות, כך שיתאימו לאופי הבניין ולסביבה. השימוש בעיצוב נכון של מעקות, שמותאם לאופי הבניין והסביבה, הוא אומר, מעלה את ערך הדירות ומספק פתרונות אדריכליים פונקציונליים ומרשימים. 

בפרויקטים שדרא משווקת בתל אביב ויפו, הכוללים בנייה מרקמית עם בניה לשימור, המרפסות מטבע הדברים קטנות יותר, והאתגר הוא להפיק את המירב, באמצעות עיצוב חכם ושימוש בחומרים נכונים. לעומת זאת, בשני פרויקטים מחוץ לתל אביב בשיווק החברה - מורשת טל פרימיום במודיעין, ומגדלי הקונסוליה בירושלים, הגודל אינו בעיה ויש אתגר מסוג אחר. שם, בגלל שמדובר דווקא במרפסות גדולות, הן תוכננו כך שיהיה אפשר להניח עליהן בריכות, ואז האתגר הוא קונסטרוקטיבי. 

לדבריו, הדבר הבא במרפסות הוא מרפסות מודולריות - עם פתרונות דינמיים שמאפשרים התאמה אישית, עם מערכות קירוי חכמות שמתכווננות בהתאם למזג האוויר. "אין ספק שהמרפסות של היום הן כבר לא רק תוספת - הן חלק מהחוויה היוקרתית של המגורים".