מנכ"ל האוצר: "נעגן בחקיקה שהכסף מקרן הארנונה יחזור לרשות המקומית"

"הכסף מקרן הארנונה לא יחזור למשרד אוצר", כך אמר מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, בכנס רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שנערך במוזיאון ארץ ישראל ת"א, בהנחיית שרון כידון. "המחלוקת הכי גדולה שלנו (עם הרשויות המקומיות) היא קרן הארנונה. זו אחת הרפורמות המשמעותיות שנועדו לאזן בין הארנונה העסקית לארנונה למגורים. העלייה בארנונה העסקית תתחלק כך שבין 40% ל-50% יילכו לרשות המקומית, ו-50% או יותר יהוו תמריץ בדיור לערים שצריכות את זה. זה לא חוזר לאוצר. המשמעות היא שכל עיר שתבנה דירה תקבל 2,000 שקל לתמיד (מענק קבוע מקרן הארנונה, דנ"ק). לוקחים מנגנון שלוקחים את הצד העסקי והופכים אותו לארנונה למגורים. למה? כי אין לי מספיק כסף למגורים לשוטף".

לשיחה הצטרף באופן מפתיע יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס, שהתראיין קודם לכן. לדבריו, "הארנונה זו הליבה של השלטון המקומי. המדינה עבדה פעמיים על השלטון המקומי - פעם אחת בתאגידי המים, כשהלאימו את משק המים, והפכו אותנו למממני התפלה. נותנים מים לפלסטינים ולירדנים על חשבון הכיס שלי ושלך. בכל מדינה אתה משלם על המים, ורק בישראל אתה משלם  בעיקר על הרגולטור. הדבר השני הוא קרן הניקיון, שלפני 12 שנה התכלית שלה היתה להפחית את ההטמנה ולהוריד את המחירים לתושבים. מה קרה? המחירים עלו. ההיטלים עלו. כולל בחודשים האחרונים. כמה חזר לרשות? אפס.

ביבס הוסיף כי, "לפי כל החישובים שעשינו הקרן לתמרוץ דיור היא קרן האי תמרוץ דיור. המשמעות היא שאם אני עוצר, אני מורווח. אם אני בונה, אני מפסיד 45 מיליון שקל לחמש שנים, ואני רשות של 100 אלף תושבים - יש רשויות שמפסידות יותר".

על כך השיב הייזלר כי, "על פי החישובים שלנו זה לא נכון, 80% מהרשויות ייהנו מקרן הארנונה, אצל 20% מהרשויות, שלא צריכות את הכסף, הוא יילך לירוחם ודימונה. הרשויות החזקות יקבלו 50% מהארנונה העסקית שנשארה אצלן. נעגן בחקיקה עצמאות מלאה של הרשות המקומית לחלק את הכסף". על כך השיב ביבס: "לא מאמין לכם". הייזלר הגיב: "אנחנו מוכנים לעגן בחקיקה שהכסף יחזור לרשות המקומית".

"להגיד שלאוצר אין אינטרס להוריד את מחירי הדיור זו בדיחה"

ויכוח נוסף היה סביב השאלה אם לאוצר יש אינטרס שיעלו מחירי הדיור, כדי להעלות את מסי המדינה. לדברי הייזלר, "להגיד שלאוצר אין אינטרס להוריד את מחירי הדיור זו בדיחה. הדבר הראשון שהוא רוצה זה להוריד את מחירי הדיור, בכל הממשלות, גם בשלטון המקומי. יש לנו מחלוקות לגבי הביורוקרטיה וגם לגבי המימון. בביורוקרטיה זה לא סוד שבחוק ההסדרים אנחנו רוצים לצמצם את ההיתר - רישוי עצמי חובה. הנושא של התשתיות חשוב לנו בצורה לא רגילה, כדי שלא נצטרך את הרשות המקומית בכל דבר בתשתיות. אבל אנחנו גם מעבירים סמכות מהוועדות המחוזיות למקומיות, עד 1,200 מ"ר".

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס: "אין היגיון בעולם למחירי הדיור במדינית ישראל. במודיעין ב-1997 דירת חמישה חדרים עם 120 מטר גינה עלתה 640 אלף שקל, ב-2004 אלה היו עדיין המחירים. כיום זה עולה 4.5 מיליון שקל. למה? יש לי נהר זהב מתחת לקרקע? הסיבה היחידה היא שזה מכניס כספים למדינה"

לעומת זאת, אמר ביבס כי, "בתוך שנתיים הכניסה רמ"י 59 מיליארד שקל משיווקים באזורי הביקוש, 28 מיליארד שקל מהמיסוי. אפס מזה חוזר לרשויות המקומיות, כי האוצר היה צריך לכסות את הגירעונות של הקורונה. אין היגיון בעולם למחירי הדיור במדינית ישראל. במודיעין ב-1997 דירת חמישה חדרים עם 120 מטר גינה עלתה 640 אלף שקל, ב-2004 אלה היו עדיין המחירים. כיום זה עולה 4.5 מיליון שקל. למה? יש לי נהר זהב מתחת לקרקע? הסיבה היחידה היא שזה מכניס כספים למדינה… נראה פה חברות בנייה פושטות רגל. אף אחד לא מבין שצריך לעצור רגע. אנחנו דוהרים לכיוון הקיר ואף אחד לא עוצר".

"מגיעים למשבר הנדל"ן עם ילודה של עולם שלישי"

מוקדם יותר בכנס אמר מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנטשרן: "חייבים לרתום את הרשויות המקומיות. האתגר הגדול הוא תשתיות ורשויות. קל להגיד לרשות בואו לא נעמיס, כי זה מייקר. בלי שנעבוד עם הרשויות כשותפות לא נצליח לתכנן. אנחנו רוצים כל דבר שתומך בדיור. אנחנו רוצים לראות את ערים כשותפות ולא לכפות".

לדברי רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון , "הגענו לשיא ומתחילים לרדת. אנחנו מגיעים למשבר הנדל"ן עם ילודה של עולם שלישי. אנחנו מדברים על תיקון ולא על משבר הפוך. שברנו את שיא התכנון ואנחנו מתכננים לעלות מעבר לרף הזה השנה. יש משבר תשתיות. אנחנו חווים את זה ביומיום. אבל בדימונה אין משבר תשתיות, וכך גם בירוחם, אופקים, ונתיבות. אנחנו מפתחים את הפריפריה. בנוסף, יש תכנון תלת-שנתי לדיור בחוק ההסדרים, תקציבים גדולים לתשתיות שיהיה על מה להוציא אותם ולא להיתקע. כל תחומי התשתיות יהיו מכוסים סטטוטורית".