בעלי הקרקע בי-ם טענו כי תיקון "טעות סופר" בתוכנית פגע בזכויותיהם. ועדת הערר: "לא מוסמכים לדון בכך"
התוכנית בשכונת גבעת המטוס בדרום הבירה פורסמה למתן תוקף כבר ב-2014, ולאחרונה נעשה בה הליך טכני של תיקון "טעות סופר". אלא שלטענת העוררים ניצלה הוועדה המקומית את ההזדמנות ע"מ לקדם בתוכנית שינויים מהותיים יותר. ועדת הערר בראשות עו"ד שרית אריאלי בן שמחון דחתה את הערר בנימוק כי "בעניין זה, לא נקבעה בהוראות החוק זכות ערר לוועדת הערר"

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, בראשות עו"ד שרית אריאלי בן שמחון דחתה פה אחד שתי בקשות להארכת מועד להגשת ערר (בל"מ) שהוגשו על ידי חברת גראנד חומות ירושלים בע"מ והאדריכל טארק קורד, שביקשו לתקוף תיקונים שאושרו במסגרת הליך "תיקון טעות סופר" בתכנית גבעת המטוס – מק/14295. בהחלטה נכתב כי "דין הבקשות להידחות בהיעדר סמכות לוועדת הערר לדון בהחלטה שעניינה תיקון טעות סופר בתוכנית מאושרת המהווה דבר דין".
תכנית גבעת המטוס, החלה על שטח של כ-369 דונם בדרום ירושלים, פורסמה למתן תוקף כבר בשנת 2014. היא כוללת הקמת שכונה חדשה עם כ-2,500 יח"ד ושטחים לצורכי ציבור. התכנית קודמה מכוח תכנית מתארית מוקדמת (5834א'), אשר חייבה תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים. במהלך הליך רישום המגרשים לשם תצ"ר (תכנית לצרכי רישום) בשנת 2022, עלה כי קיימות טעויות סופר בטבלאות האיזון וההקצאה, בעיקר בנוגע לחלקה 107 בגוש 30287, שנרשמה כקרקע לייעוד דרך בבעלות עיריית ירושלים. הוועדה המקומית פעלה לפרסום תיקון טעות הסופר, ואולם לטענת העוררים, במסגרת ההליך נעשו תיקונים מהותיים בתוכנית, ולא תיקונים טכניים בלבד.
המבקשים, חברת גראנד חומות ירושלים בע"מ באמצעות עו"ד מוהנד ג'בארה והאדריכל טארק קורד באמצעות השמאי מוחמד קיימרי, טענו כי ההליך שביצעה הוועדה המקומית חורג מגדר "תיקון טעות סופר" ומהווה בפועל שינוי מהותי בתכנית המאושרת – שינוי הדורש הליך סטטוטורי מלא ואינו יכול להתבצע במסלול טכני. המבקשים הדגישו כי התיקון אינו טכני אלא משנה בפועל את חלוקת הקרקע, את האיזונים, ואת היקף הזכויות, וכי בפועל בעקבות השינויים נפגעה ההקצאה שניתנה להם במסגרת התכנית.
עוד נטען כי הוועדה המקומית כלל לא בחנה כראוי את ההתנגדויות שהוגשו, ולא שקלה את השלכות התיקון באופן ענייני. לדבריהם, התכנית כללה 22 תיקונים, מהם רק ארבעה אושרו לבסוף – דבר שמעצים את התחושה כי ההליך כולו היה מגמתי ומכוון לאינטרסים ספציפיים.
הוועדה המקומית ירושלים, באמצעות באי כוחה עוה"ד ארז שפירא והדס יצחקי, טענה כי ההליך נשוא הערר – תיקון טעות סופר בתכנית מאושרת – בוצע בסמכות, בשקיפות מלאה, ואין בו כדי להקים עילת ערר או סמכות לוועדת הערר לדון בו. הטענה המרכזית של הוועדה המקומית הייתה כי לא מדובר בשינוי מהותי בתכנית, אלא אך ורק בתיקונים טכניים שנועדו ליישר קו בין מסמכי התכנית לבין רישום הקרקעות בפנקסי המקרקעין. מדובר, למשל, במספרי חלקות שהתעדכנו לאחר הליכי הסדר, טעויות הקלדה בטבלאות האיזון, וחסרים טכניים שנפלו בתהליך הארוך מאז הפקדת התכנית ועד רישומה בפועל. הוועדה טענה כי אין שום שינוי בהוראות התכנית התקפה או בזכויות שהוקצו למבקשים, ולכן לא נגרמה להם כל פגיעה, ישירה או עקיפה.
בהיבט המשפטי, טענה הוועדה המקומית כי החלטה על תיקון טעות סופר אינה נמנית עם המקרים שבהם מוקנית זכות ערר לוועדת הערר, בהתאם לסעיף 112 לחוק. לטענתה, גם אם ננקט הליך פרסום לציבור, כולל שימוע, הרי שמדובר בהליך יידוע בלבד – שנעשה מטעמי שקיפות, אך אין בו כדי להקנות זכות ערר או להפוך את ההליך ל"הפקדה מחודשת".
ועדת הערר קיבלה את עמדת הועדה המקומית ודחתה את בקשות הערר. בנימוקה ציינה הועדה כי לא קמה לה סמכות לדון בערר הנוגע לתכנית שאושרה לפני למעלה מעשור ופורסמה כדין. הוועדה הדגישה כי זכות ערר קיימת רק כאשר הדבר נקבע מפורשות בחוק – וסעיף 112 לחוק התכנון והבנייה, שאינו כולל ערר על תיקון טעות סופר, אינו מקנה לה סמכות במקרה זה. הוועדה גם דחתה את הטענה כי עצם פרסום תיקון טעות הסופר מהווה "אישור מחדש" של התכנית, וקבעה כי מדובר בנוהל יידוע הציבור בלבד, שנועד לשקיפות – לא יותר.
עוד קבעה הוועדה כי לא הוכחה פגיעה ישירה במקרקעין שבבעלותם של המבקשים. אף שמדובר, לטענת המבקשים, בקרקע ציבורית שראוי שתירשם מתחת לקו, הרישום בפועל של החלקות כ"סחירות" נעשה כבר בתכנית המקורית. שינוי הייעוד או העברת הבעלות אינם חלק מהתיקון שאושר, ולכן אינם מהווים עילה לערר תכנוני. הוועדה הוסיפה כי שאלות קנייניות הנוגעות להעברת זכויות בין גופים ציבוריים, אינן בסמכותה, וכי האכסניה הראויה לבירורן היא בית המשפט לעניינים מנהליים – לא ועדת הערר.
"הבקשות לערר מופנים כנגד החלטת הוועדה המקומית לפעול לעמדתה, לתיקון טעות סופר שנפלה בתכנית מאושרת מזה שנים רבות", נכתב בנימוקי הועדה. "בעניין זה, לא נקבעה בהוראות החוק זכות ערר לוועדת הערר. המחוקק קבע מפורשות כי סמכות ועדת הערר תחומה לערר בעניין שבו ניתנה בחוק תכנון והבנייה זכות ערר על החלטת הוועדה המקומית. זכות ערר כאמור נקבעה בהוראות סעיף 112(א) במקרים המסוימים המופרטים שם. החלטה לתיקון טעות סופר בתכנית מאושרת אינה נמנית על מקרים אלו".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות