הנתונים שמוכיחים: גם לדירות יש "בייבי בום" אחרי מלחמות

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יצוין השנה כשנה וחצי לאחר פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, שטרם הסתיימה. גם למלחמה הנוכחית, כמו לקודמותיה, יש השפעה משמעותית על ענף הבנייה בישראל. די בכך שנסתכל על עצירת כניסתם של העובדים הפלסטינים לישראל, שהאטה בצורה משמעותית את העבודה באתרי הבנייה. השפעת פרוץ המלחמה התבטאה במידה מסויימת בירידה במספר התחלות הבניה במהלך השנים 23'-24', אך ההשפעה הבולטת ביותר באה לידי ביטוי במשך הזמן הממוצע לבניית דירה, שעמד בשנת 2024 על 34.3 חודשים לעומת 32.7 בשנת 2023 - עלייה של חודש וחצי.

"חרבות ברזל" אינה כה ייחודית. התופעה לפיה בשנות מלחמה ישנה ירידה משמעותית בהיקף התחלות הבנייה בישראל חזרת על עצמה גם עם מלחמות עברו. בטרם נצלול לנתונים חשוב לומר כבר כעת כי ענף הבנייה אינו מושפע רק ממלחמה אלא מאירועים ושינויים כלכליים, חברתיים וגיאו-פוליטיים שונים שעשויים להשפיע אף הם באופן דרמטי. עם זאת, אין ספק כי מלחמה היא אירוע טקטוני, אשר משפיע במגוון היבטים, ביניהם הגבלות שונות על מעבר עובדים וחומרי גלם, טלטלה כלכלית, השפעה על המורל הלאומי ובעיות כח אדם ופריון הבאות בעקבות גיוס מילואים נרחב. חרבות ברזל, במובן זה, אינה שונה מקודמותיה הרבות.

מעקב סטטיסטי אחרי השפעתן של מלחמות על פעילות ענף הבניה ניתן למצוא החל מהמלחמה השניה בתולדות המדינה - מלחמת סיני ("מבצע קדש") שהתרחשה ב-1956. אומנם המלחמה התרחשה שמונה ימים בלבד אך אם נשפוט לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הרי שהשפעתה ניכרה בהחלט. כך, בשנת 1955 היקף התחלות הבנייה עמד על 30,570 יח"ד ואילו בשנת 1956 ירד מספרם ל-22,440, ירידה של 26.6%. שנה לאחר מכן עלה מספר התחלות הבנייה ועמד על 43,800 יח"ד – עלייה של 95.2%.

מקור: הלמ"ס

בשנת 1967 התרחשה מלחמת ששת הימים. באותה שנה היקף התחלות הבנייה עמד על 18,980, ירידה של 15.6% לעומת השנה שקדמה לה. שנה לאחר סיום המלחמה עמד היקף התחלות הבנייה על 24,260 יח"ד – עלייה של 27.8% בהתחלות הבנייה.

ככלל, לאחר מלחמת ששת הימים נהנה ענף הבנייה מפריחה. התחלות הבנייה היו במגמת עלייה מתמדת והגיעו בשנת 1972 לרמתם הגבוהה ביותר מאז הקמת המדינה – 66,270 יח"ד. אולם שנה לאחר מכן, פרצה מלחמת יום הכיפורים ובעקבותיה נרשמה ירידה של 15.8% בהתחלות הבנייה. שנה לאחר מכן, ב-1974, מראה הענף סימני התאוששות והתחלות הבנייה עלו לרמה של 58,630 התחלות בנייה – עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת.

המלחמה הבאה שהתרחשה היא מלחמת לבנון הראשונה או בשמה הרשמי - מבצע שלום הגליל. המלחמה החלה ביוני 1982 ונמשכה עד סוף ספטמבר. באותה שנה התחלות הבנייה צנחו ועמדו על כ-28.5 אלף – צניחה של 23.7% לעומת 1981 שבה עמדו התחלות הבניה על 37,400. ואולם, בניגוד למלחמות קודמות שאופיינו ב"בום" של בניית דירות מיד לאחריהן, הרי במקרה הזה התחלות הבנייה המשיכו במגמת ירידה עד שהגיעו לשפל היסטורי של 18,810 התחלות בנייה ב-1986.

מקור: הלמ"ס

הסבר אפשרי אחד לתופעה הזו היא העובדה כי גם לאחר סיומה הרשמי של מלחמת לבנון הראשונה, נמשכה הלחימה עד לנסיגת ישראל אל "רצועת הביטחון" ב-1985, ולאחר מכן החלה המערכה ברצועת הביטחון שהסתיימה רק במאי 2000 עם נסיגת צה"ל מלבנון. במהלך תקופה זו חלו מספר שינויי מגמה בהתחלות הבנייה. כך למשל, בתחילת שנות ה-90 עם גל העלייה ממדינות חבר העמים, עלה קצב הבניה משמעותית ואף הגיע לשיא של 83,510 התחלות בנייה בשנת 1991.

ירידה דרמטית באינתיפאדה השנייה 

בדצמבר 1987 פרצה התקוממות אלימה של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה, במה שלימים נודע כ"אינתיפאדה הראשונה". מדובר בנקודת ציון משמעותית, שכן זו היתה נקודת הפתיחה של סבבי אלימות רבים מול האוכלוסייה הפלסטינית, שנמשכים עד עצם היום הזה ברמות עצימות שונות והגיעו כמובן לשיאם המחריד במתקפת ה-7.10. אלא שלצד העימותים, היתה האוכלוסייה הפלסטינית אחראית לאורך רוב השנים הללו גם לחלק ניכר מכח האדם של ענף הבנייה. מתיחות זו השפיעה על ענף הבנייה בין היתר במצבים שבהם היו סגרים שלא אפשרו כניסה של עובדים פלשתינאים לישראל.

ואולם דווקא האינתיפאדה הראשונה, ששיאה היה בין השנים 87 ל-91, לא בא לידי ביטוי באופן מובהק בהתחלות הבניה של אותה התקופה, ובשנת 1990 אף חל זינוק משמעותי בהיקפי הבניה בשל התחלתו של גל העליה הגדולה.

 יהודה כתב, דור שלישי למשפחת קבלנים ויו"ר ארגון קבלני ת"א והמרכז לשעבר: "האמירה שאחרי מלחמה באה תקופת פריחה היא נכונה. אבל זה תלוי גם באורך המלחמה. ששת הימים היתה קצרה, יום כיפור קצת יותר ארוכה, ולמלחמות כמו שלום הגליל אני כבר קורא מלחמות הסתגלות -  המדינה מסתגלת לחיים תוך כדי המלחמה, כמו עכשיו

בספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה, שלוותה בגל פיגועים בערי ישראל, בעקבותיהם הוטלו מספר סגרים על שטחי הרשות הפלסטינית, שנמשכו לתוך שנת 2001. הנתונים מראים ירידה דרמטית בהיקפי הבניה באותה עת, ובשנת 2001 נרשמה ירידה של 43.7% בהתחלות הבנייה לעומת השנה הקודמת.

האינתיפאדה השנייה הסתיימה בשנת 2005, וב-2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה. במלחמה זו, בניגוד למלחמות עבר, לא התרחש שינוי דרסטי בהתחלות הבנייה. למעשה בשנת 2006 עמדו התחלות הבנייה על 31,223, ירידה זניחה של 1.3% לעומת השנה הקודמת. לא רק זאת, בשנה לאחר סיום המלחמה, בשנת 2007, מספר התחלות הבנייה עדיין היה במגמת ירידה בניגוד ל-"בייבי בום" שאפיין מלחמות אחרות. מגמת עלייה בהתחלות הבנייה החלה רק בשנת 2008 והיא נמשכה למעשה עד למלחמה הנוכחית – מלחמת חרבות ברזל.

"בששת הימים לא היו כאן פועלים פלסטינאים"

לדברי יהודה כתב (67), דור שלישי למשפחת קבלנים ויו"ר ארגון הקבלנים של מחוז תל אביב והמרכז לשעבר, "לכל מלחמה יש את ההיבטים שלה. במלחמת ששת הימים זה היה משהו אחר. אז הפלסטינאים לא היו פה, אלא רק העובדים הערבים של המשולש".

בנוגע לירידות בהתחלות הבנייה בשנות המלחמה מציין כתב כי "זה תמיד ככה, בגלל המצב רוח הלאומי. יש גם שיתוק מבחינה רגולטורית, ואנשים פחות מתעסקים בלמכור ולקנות דירות כי זה לא בראש שלהם. כמו כן, אנשים במילואים. זה אפקט שהוא יחסית קצר ותמיד יש אותו.  יש גם אמירה שאחרי מלחמה באה תקופת פריחה, והיא נכונה. אבל זה תלוי גם באורך המלחמה. בששת הימים היא היתה קצרה. יום כיפור היתה קצת יותר ארוכה, ולמלחמות כמו שלום הגליל אני כבר קורא מלחמות הסתגלות. זאת אומרת, המדינה מסתגלת לחיים תוך כדי המלחמה, כמו עכשיו. גם עכשיו המלחמה היא ארוכה המדינה מסתגלת לטוב ולרע. יש קשיים עם העובדים, פקידים כאלה ואחרים מגויסים, אז יש קצת בעיה". 

יו"ר איגוד המהנדסים יגאל גוברין: "בשנתיים שלפני ששת הימים היה מיתון בארץ והמלחמה הוציאה את המדינה מהמיתון. נכבשו שטחים ופתאום צריך לבנות אותם. פתאום יש את הגדה המערבית, רמת הגולן ומרחבי סיני, יש התנחלויות ויש את העיר ימית וכו'. אלה דברים שלא היו קורים אלמלא המלחמה. לעומת זאת, יש גם הרבה דוגמאות לעלייה חדה בפעילות הבניה שכלל אינה קשורה למלחמות, כמו העלייה הגדולה מברית המועצות"

מנגד, טוען יגאל גוברין (77), יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, כי הקשר בין מלחמות להתחלות הבנייה אינו כה מובהק, וכי ישנם היבטים כלכליים וחברתיים רחבים שמשפיעים על ענף הבנייה בצורה משמעותית יותר. "בשנתיים שלפני ששת הימים היה מיתון בארץ והמלחמה הוציאה את המדינה מהמיתון", הוא אומר, "זאת אומרת נכבשו שטחים בששת הימים ופתאום צריך לבנות אותם. פתאום יש את הגדה המערבית, רמת הגולן ומרחבי סיני, יש התנחלויות ויש את העיר ימית וכו'. אלה דברים שלא היו קורים אלמלא המלחמה, אבל זה קרה פשוט מכיוון שהמלחמה סיימה את המיתון ופתאום נפתח איזשהו אופק כלכלי הרבה יותר טוב".

לדבריו, "הגידול בבנייה הוא בעיקר תוצאה של שינוי במצב כלכלי של המדינה. ב-73', ביום כיפור, המצב היה הפוך. המשק נכנס אחרי 1974 ועד 1978 לדיכאון מאוד גדול. אבל דווקא אז, באותן שנים, בנו למשל בירושלים המון שכונות חדשות. כמעט כל השכונות החדשות של ירושלים נבנו פחות או יותר מ-78 ועד 82. היו מקומות שבנו באופן מאוד מאוד מובהק וזה לא קשור למלחמה, להפך. גם הבנייה מאוד מאוד מסיבית שהייתה בארץ בשנים 90-97 התרחשה בגלל העלייה מברית המועצות. אין לזה שום קשר למלחמות. התזה שיש בום של בנייה עם סיום של מלחמה? אני לא חושב שזה כל כך עובד".

עד כמה לדעתך שנה וחצי של מלחמה משפיעה היום על ענף הבנייה?
"ההשפעה היא מאוד גדולה. יש יחס ישר בין כמות הפועלים שעובדת לבין לבין ההתקדמות הבנייה. תסתכל גם על כמות המהנדסים שנמצאים במילואים, על כל התעשייה הנלווית לענף הבנייה, שהיא חלק מהענף, כמו נושא האספקה של החומרים. הכל קשה יותר".

הערה מתודולוגית: נתוני הלמ"ס בין השנים 1955-1994 לקוחים מתוך חלק הבינוי בפרסום היובל של הלמ"ס כאשר נתונים עדכניים יותר בין השנים 1995-2024 נלקחו ישירות מאתר הלמ"ס. חשוב לציין כי הניתוח מתבסס על נתוני התחלות ואולם אופן המדידה של משתנה זה השתנה לאורך השנים כך שהשוואה בין תקופות מרוחקות (למשל שנות ה-60 לשנות ה-2000) תהיה מוטה. יחד עם זאת ניתן להניח כי ניתוח בין תקופות קצרות (שנה-שלוש שנים) לפני ואחרי השנה שבה התרחשה המלחמה לא כללה שינוי מהותי באופן מדידת התחלות הבנייה.