שביעות רצון בסביבת גארי ברנט: העליון דוחף את קק"ל להסדר בקרקעות הכנסייה בירושלים

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

התפתחות במאבק על קרקעות הכנסייה בירושלים: בית המשפט העליון דן היום (ד') בעתירה שהגישו מאות חוכרי משנה בקרקעות הכנסייה היוונית בירושלים נגד קרן קיימת לישראל (קק"ל) על רקע מכירת הזכויות לאיש העסקים האמריקאי גארי ברנט, וקרא לצדדים להידבר ביניהם בניסיון להגיע להסדר שייתן מענה למחלוקת ארוכת השנים.

בהחלטה שניתנה על ידי השופטים ברק-ארז, גרוסקופף וכשר בתום הדיון קרא בית המשפט העליון לצדדים לנהל משא ומתן מואץ בניסיון להגיע להסדר מוסכם, והמליץ לשלב במגעים גם את עיריית ירושלים ואת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בכוונת בית המשפט לקצוב בזמן את המו"מ בין הצדדים, ואלה יידרשו להגיש לבית המשפט הודעת עדכון על התקדמות המשא ומתן, תוך הותרת העתירה תלויה ועומדת.

בקרב החוכרים העותרים עוררה ההחלטה רגשות מעורבים. מצד אחד - מדובר בהתפתחות משמעותית שכן הותרת העתירה פתוחה מאפשרת להם לשמור על ההליך המשפטי כמנוף לקידום הסדר, מבלי להידרש להגשת עתירה חדשה ולנשיאה בעלויות הכרוכות בכך. עם זאת, בשלב זה לא חייב בית המשפט את קק"ל לחדש את הסכם החכירה כפי שדרשו וגם לא הכריע בשאלת זכויותיהם, מה שעורר אכזבה.

בסביבתו של ברנט דווקא הביעו שביעות רצון. מבחינת היזם, הפניית הצדדים להידברות עשויה לסלול את הדרך להסדר עם קק"ל, שבמסגרתו תוסדר גם הארכת תקופת החכירה של בעלי הדירות.

במוקד הפרשה עומדות קרקעות בירושלים שהוחכרו בשנות ה־50 על ידי הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית לקק"ל לתקופות ארוכות, ובהמשך נמכרו זכויות הבעלות בהן לגורמים פרטיים – משפחת בן דוד. בשנת 2023 החליפו הקרקעות ידיים פעם נוספת, כאשר חברת אקסטל (Extell) שבשליטת איש העסקים האמריקאי גארי ברנט רכשה את הזכויות בהן תמורת כ־750 מיליון שקל. בין המתחמים המצויים בלב המחלוקת נמנים שטחים בשכונות טלביה ורחביה, ובהם גם מתחם עומריה, שבו מתנהל מאבק נוסף סביב תוכניות הפיתוח של הקרקע וזכויות הציבור בשטחים הפתוחים.

העותרים טוענים כי קק"ל, כגוף ציבורי וכמי שהתקשרה בהסכמי החכירה המקוריים, אינה פועלת כנדרש להגנה על זכויות החוכרים ולהבטחת עתידם, אף שנותרו כ־25 שנים בלבד עד לפקיעת הסכמי החכירה. לטענתם, היעדר הסדרה של הזכויות מותיר את בעלי הדירות בחוסר ודאות באשר לעתיד נכסיהם ולתנאים שבהם יוכלו להמשיך ולהחזיק בהם לאחר תום תקופת החכירה.

גם חברת אקסטל, שבשליטת גארי ברנט, מעוניינת בקידום הסדר מול קק"ל, אלא שבעוד שהחוכרים מבקשים להבטיח את זכויותיהם בדירות, האינטרס של אקסטל כולל גם את האפשרות לממש את זכויות הבעלות והפיתוח בקרקעות שרכשה.

עו"ד אילן סופר, המייצג את העותרים, 259 בתי אב החוכרים דירות על קרקעות הכנסייה, ובהם רשת מלונות פרימה וענבל, סבור כי מדובר בהחלטה מאוזנת. "מצד אחד, ההחלטה תוחמת את המשא ומתן בין אקסטל לקק"ל לפרק זמן מוגבל, תוך שמירת זכותם של העותרים לתקוף את ההסכם אם תנאיו לא יהיו מקובלים עליהם. מצד שני, אם אקסטל וקק"ל לא יגיעו להסדר, העתירה תישמע לגופה ובית המשפט הורה לקק"ל ולאקסטל להביא בחשבון את מכלול השיקולים הציבוריים העומדים על הפרק, ובכלל זה גם את זכויותיהם של חוכרי המשנה", ציין סופר.

"העסקה הזאת הייתה יכולה להיפתר לפני 15 שנה"

גורם המעורה בפרשה, שהיה מעורב במגעים שהתנהלו מול קק"ל בראשית העסקאות לרכישת קרקעות הכנסייה עבור משפחת בן דוד, שרכשה את הזכויות בקרקעות ובהמשך מכרה אותן לאיש העסקים גארי ברנט, אומר כי קק"ל החמיצה פעם אחר פעם הזדמנויות להגיע להסדר, אף שכבר לפני למעלה מעשור הונחו בפניה הצעות שהיו עשויות להביא לפתרון המחלוקת ולהבטיח את זכויותיהם של כלל הצדדים.

לדברי עו"ד אברמי אברמן ממשרד ש. פרידמן אברמזון, תוצאת הדיון היום בבית משפט נראית מאוד רצויה ופותחת פתח להסדרת הנושא אחת ולתמיד. "במשך השנים שליוויתי את קבוצת ניות מאז רכישת הקרקעות ועד למכירה לקבוצת אקסטל של גארי ברנט, לא הצלחנו להגיע להסכמות עם קק"ל. בתחילה כלל לא רצו לנהל אתנו מו"מ ולאחר מכן הוערמו קשיים רבים שנבעו, בין היתר, בקושי בקבלת החלטות בגוף ציבורי מורכב, לצד שינויים תקופתיים בגורמים שהתנהלו מולנו. גם היום בבית המשפטי שמענו כי המו"מ מול אקסטל משותק מזה זמן רב בשל נסיבות שונות. נכון פעל ביהמ"ש היום שעה שבכרו לסייע במציאת פיתרון פרקטי שייטיב עם כולם וככל שבית המשפט יקצוב זמן סביר לניהול המו"מ, נדמה שהדבר יכניס סוף סוף את ההתנהלות ללוח זמנים המחייב דיווח לבית המשפט, מה ויכול לסייע להתנהלות שתביא להסכם".

יוסי חביליו, סגן ראש עיריית ירושלים, מזהיר כי גם אם קק"ל תגיע להסדר עם גארי ברנט, מדובר בפתרון חלקי בלבד, שלא ייתן מענה למאות בעלי דירות נוספים בירושלים שקרקעותיהם נמכרו לגורמים פרטיים."הגעתי לבית המשפט כדי לתמוך בחוכרי הדירות", אמר חביליו, "הפתרון הראוי הוא חקיקה של הכנסת ואנחנו ננסה לקדם אותה באמצעות סיעת האיחוד הירושלמי מול כל ממשלה שתקום. לחלופין, אני תומך בכך שקק"ל תפעל להארכת תקופת החכירה, אבל צריך להבין שהסדר כזה יפתור רק חלק קטן מהבעיה".

לדבריו, המחלוקת בין קק"ל לברנט נוגעת לשניים או שלושה מתחמי קרקע בלבד,  בעוד שקיימים מאות דירות נוספות בירושלים על קרקעות שהוחכרו ישירות מהכנסייה, ושזכויות הבעלות בהן נרכשו לגורמים פרטיים אחרים, דוגמת חברת קורנטי.

"בין היתר מדובר במתחמים באזורי ש"י עגנון, אורנים, רסקו וקטמון, מסביר חביליו, "במקומות האלה קק"ל כלל אינה צד להסכמי החכירה, ולכן הארכת החכירה על ידה לא תועיל לדיירים. הפתרון הנכון הוא חקיקה שתחול על כלל בעלי הדירות".

מאקסטל נמסר בתגובה לדיון: ״בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה אין הצדקה להמשיך ולהתעכב בשנים ארוכות של מחלוקת משפטית כאשר ניתן להגיע להסדר בהקדם. פתרון Win-Win לטובת הדיירים, שרבים מהם כבר הצטרפו, לטובת ירושלים וכל הצדדים״.

דורון שמואלי, יו״ר חוכרי קרקעות ירושלים מקק״ל להחלטת ביהמ״ש העליון אתמול בנוגע לקרקעות המחלוקת: ״ביהמ״ש אמר אתמול בקול ברור את מה שאנחנו, החוכרים, אומרים כבר שנים: הדרך לפתור את המצוקה היא הידברות והסדר, ולא עוד עשור של התדיינויות. מאות משפחות בטלביה וברחביה חיות היום בחוסר ודאות לגבי עתיד הבית שלהן - דבר שיכול וצריך להיפסק. כל שנה שעוברת בלי פתרון פוגעת בערך הדירות, ביכולת למכור, לקבל משכנתא או להוריש את הנכס לילדינו. אנחנו מברכים את בית המשפט העליון על החלטתו וקוראים לקק"ל לחזור לשולחן המומ בלי דיחוי, בשיתוף עיריית ירושלים ורמ"י. הסדר טוב צריך להבטיח לדיירים תנאים הוגנים וודאות לטווח ארוך".