"עץ יכול להעלות את ערך הנכס בעשרות אחוזים. זו צריכה להיות הבנה בסיסית אצל יזמים"

"יש לנו משימה ברורה, פשוטה וחד משמעית שהיא לעשות שהעצים שלנו יהיו טובים יותר. יש לנו פה אלף ואחד בעיות עם העצים, אם זה תנאים לא נכונים, אם זה גיזום בעייתי, אם זה מערכות השקיה שלא עובדות, אם זה המון בעיות שגורמות לזה שהעצים שאנחנו רוצים שיהיו משגשגים וטובים שנותנים לנו צל ואיכות חיים, בסוף נשארים תקועים".

הדובר הוא ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי ומי שאחראי לקדם את נושא הייעור העירוני במשרד להגנת הסביבה, בריאיון חגיגי שערכנו עמו לרגל ט"ו בשבט, בנושא שאנחנו לא מרבים לשים אליו לב, אך משפיע על איכות החיים של כולנו – ייעור עירוני.

מה החשיבות של עצים במרחב העירוני באופן כללי, מה התרומה שלהם?
"ברמה הכי בסיסית, מדובר בעצם באיזושהי תשתית ירוקה. אנחנו יודעים ששינוי האקלים בדרך. הטמפרטורות בערים, שהן גם ככה מרחבים של אספלט ובטון, בדרך לעלייה דרמטית. הערים סופגות הרבה חום וכך נוצרת תופעת 'אי החום העירוני'. לכן כדי שמרחב יוכל להיות הליכתי ושאנשים יוכלו לנוע בו, צריך לשתול עצים, רחוב מוצל הוא קר יותר".

 ד"ר עמיאל וסל: "אנחנו יודעים ששינוי האקלים בדרך. הטמפרטורות בערים, שהן גם ככה מרחבים של אספלט ובטון, בדרך לעלייה דרמטית. הערים סופגות הרבה חום וכך נוצרת תופעת 'אי החום העירוני'. לכן כדי שמרחב יוכל להיות הליכתי ושאנשים יוכלו לנוע בו, צריך לשתול עצים, רחוב מוצל הוא קר יותר"

לדברי וסל, ייעור עירוני צריך לעניין לא רק חובבי סביבה, אלא גם את מי שרואה את העולם דרך החור שבגרוש. "ברמה הכי פשוטה - עץ יכול להעלות את ערך הנכס בעשרות אחוזים. יש דוגמאות למכביר ומחקרים רבים מאוד על איך עצים טובים נותנים ערך דרמטי. יזמים משקיעים הון בניסיון לשווק את הפרויקט שלהם ככזה שמעניק איכות חיים גבוהה יותר מהמתחרים, אך האמת היא שאם אנחנו משקיעים קצת יותר בעצים, ואלו לא השקעות בסכומים דרמטיים, מגיעים למשהו שהוא באמת ממתג.

"כדי שמרחב יוכל להיות הליכתי, צריך לשתול עצים, רחוב מוצל הוא קר יותר". צילום: שחר צור

"גם בפיתוח של התחדשות עירונית הרבה פעמים העצים הוותיקים הם אתגר מאוד גדול ולדעתי ברגע שיזמים יבינו את הדבר הזה, וגם יבינו את העוצמה, הם ירוויחו. להשאיר עץ ותיק במגרש עולה לך בהרבה כאב ראש והתעסקות, אבל אחר כך זה מחזיר את עצמו, כי פרויקט עם עצים ותיקים בצמוד לו יימכר הרבה יותר טוב מפרויקט בלי עצים, או כזה ששמו בו משהו דרדל'ה שאין סיכוי שיתפתח. זו נראית לי הבנה מאוד בסיסית שצריכה להיות אצל יזמים.

"הדבר הזה משפיע גם על רחובות מסחריים בצורה דרמטית. כשמייצרים שדרת חנויות, צריך  שמישהו ייכנס לחנויות האלה, ואם אותו מישהו לא מסוגל לעמוד על המדרכה שליד - הוא לא ייכנס. הקירור של המרחב העירוני הוא דבר דרמטי. בסוף היכולת של אנשים להתנייד ברגל זה משהו שיש לו גם השלכות בריאותיות מאוד משמעותיות, זה מונע מחלות שחשיפה לשמש גם כן מייצרת. עצים גם עוזרים בטיהור האוויר".

"מאוד ממליצים לקחת מגוון של עצים מסוגים שונים" 

האם יש איזשהו סטנדרט לכמות העצים שצריכים צריך להיות ברחוב או בשכונה ואיפה אנחנו עומדים ביחס לסטנדרטים האלה?
"על פי הסטנדרט, כל 6 עד 8 מטר במדרכה אמור להיות עץ. הבעיה היא כמובן שהרבה מאוד מהעצים ניטעו בצורה לא מיטבית ולכן הם לא עושים את מה שהם אמורים לעשות – לתת את הצל הראוי. בהחלטת הממשלה נקבע שברחובות הליכתיים היעד שצריך לכוון אליו הוא 70% הצללה. זאת אומרת 70% אחוז מהמרחב הזה צריך להיות איזשהו רצף הליכתי שהוא מוצל. יש לנו מעט מאוד רחובות כאלה. מעט מאוד רחובות שמאפשרים תנועה בצל בצורה רציפה. אז אנחנו לא שם, אבל אנחנו יודעים לפחות לאיפה אנחנו צריכים להגיע".

"שתילת העץ הרבה פעמים זה הדבר הקל. הדבר אולי הכי מאתגר זה בית הגידול ששותלים בו את העץ. תוקעים איזה מחפרון קטן עושים בור של מטר על מטר, מהדקים את הקרקע כדי שהשורשים לא יגיעו ויפריעו לאף תשתית אחרת או למדרכה או משהו כזה. אחרי שמאוד הגבלנו את העץ אנחנו מתפלאים שהוא לא מצליח להתפתח"

מה האתגרים הנוגעים לשתילת עצים במרחב העירוני?
"שתילת העץ הרבה פעמים זה הדבר הקל. הדבר אולי הכי מאתגר זה בית הגידול ששותלים בו את העץ. תוקעים איזה מחפרון קטן עושים בור של מטר על מטר, מהדקים את הקרקע כדי שהשורשים לא יגיעו ויפריעו לאף תשתית אחרת או למדרכה או משהו כזה. אחרי שמאוד הגבלנו את העץ אנחנו מתפלאים שהוא לא מצליח להתפתח. זה ברמה הכי בסיסית. גם הרכישה של השתילים, ההתאמה של העץ הנכון למרחב, אחר כך המון מערכות תחזוקה, השקייה, גיזום - כל אלו מהווים אתגרים לעצים במרחב העירוני.

"אני אתן דוגמה. בעכו יש שדרה נהדרת - רחוב בן עמי - שם היו פיקוסים יפהפיים שממש כיסו את הרחוב מצד לצד. הגיע מישהו אחד שאחראי על הגיזום בעירייה, החליט שיותר נוח לו ויותר יפה לגזום אותם בצורה של פונפונים והוא עשה את זה לכל העצים שם. הנזק הוא אדיר כי אי אפשר לתקן את העץ, כי זה ענפים נושאים. העץ כבר לא יוכל לחזור לעצמו, מדובר בעצים בני 80 שנה. יש הרבה מאוד תחנות בחייו של עץ שלמרבה הצער אפשר לחבל ולהרוס אותו".

יש עצים שיותר מתאימים למרחב העירוני וכאלה שפחות?
"ככלל יש העדפה לעצים שהם לא אלרגניים, שהשורשים שלהם לא אגרסיביים מדי, וכאלו שלא מלכלכים בפירות. יש העדפה בדרך כלל לעצים שהעלים שלהם נושרים כי הם מסמנים איזושהי עונתיות וגם מאפשרים כניסה של שמש בחורף. הבעיה שגם צריך להיזהר עם זה, כי אם אנחנו מתכנסים לעץ אחד אנחנו הרבה פעמים נתקעים. עץ שנטענו ממנו מלא, ואז פתאום מגיעים מזיק ומגלים שהוא רגיש. כשעושים רצף כזה אז כשמגיע מזיק הוא באמת יכול להשתולל. אז אנחנו גם מאוד ממליצים לקחת מגוון של עצים מסוגים שונים, ויש דוגמאות יפות מאד מסביב לרובע הכניסה לעיר בירושלים. אפילו בערוגה אחת, נותנים מגוון של עצים שונים. זו כבר ממש אמירה של אדריכלות נוף ".