"במבחן התוצאה אנחנו נראים כמו לפני 70 שנה": למרות זינוק עלויות הפועלים, הענף עדיין נרתע משיטות חדשניות

אין זה סוד כי מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, התייקרו עלויות הבניה בחדות. מדד תשומות הבניה של פברואר 25' הצביע על התייקרות של 8% בעלויות הבניה לעומת אוקטובר 23'. המשמעות היא תוספת של עשרות אלפי שקלים לכל דירה חדשה שחלק מעלותה מוצמדת למדד התשומות.

למרות שלמחסור בחומרים שיצרו החרם הטורקי וסגירת הגישה לנמל אילת בעקבות מתקפות החות'ים ישנו חלק מסוים בהתייקרויות, הגורם המרכזי לכך הוא מצוקת כוח האדם. כידוע, מאז מתקפת ה-7.10 הופסקה העסקתם בענף של כ-100 אלף פלסטינים, שעסקו בעיקר בביצוע העבודות ה"רטובות", ומאמצי המדינה להשלים את החוסר באמצעות הבאת 'עשרות אלפי פועלים זרים הצליחו עד כה חלקית. כל אלה הביאו לעלייה חדה במשכורות שנדרשים כיום הקבלנים לשלם לפועלים.

המשבר אליו נקלע הענף, ממחיש כיום יותר מאי פעם את הצורך בשינוי שיטות הבנייה בישראל. על אף ששימוש בשיטות מתקדמות ובבניה מתועשת כבר קיים, בעיקר לצורך בניית מגדלים הנבנים ברובם בגוש דן, הרי שברוב אתרי הבניה ברחבי הארץ עדיין נעשה שימוש בשיטות בנייה מסורתיות ומיושנות הדורשות כמות גבוהה של ידיים עובדות לצורך בניית קירות הבניין, טיוח ואיטום של המבנה, הרי ששיטות בנייה חדשות יותר עשויות להציע אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר של בניית מבנים – ועם תלות פחותה בהיקפי כח האדם הנדרשים לבניה.

פרויקט עלמא של קבוצת כנען בקריית אונו, הנבנה בשיטה המתועשת (שחף איזנשטיין סופירור מדיה בע"מ)

בראש ובראשונה מדובר בשיטת הבנייה המתועשת, שיטה שבמסגרתה חלקים גדולים מהמבנה – קירות, תקרות, חדרים רטובים ולעתים אף שלדים שלמים – נבנים במפעל, משונעים אל אתר הבניה, ומורכבים בו. יתרונותיה של השיטה המתועשת ברורים: צמצום כוח האדם הנדרש להקמת בניין וקיצור משמעותי של משך הבנייה.  אלו מגולמים בהורדת מחירי הדירות.

"חיסכון של 50 אלף שקל לדירה"

דוגמה לפרויקט מוצלח שנבנה בשיטה זו היא מעונות הסטודנטים בראשון לציון, שבנתה קבוצת פדלון . מדובר בפרויקט הכולל בנייה של 357 דירות ואשר משתרע על 17,000 מ"ר בשלושה בניינים בני 5 ,8 ו-14 קומות. כמו כן הפרויקט כולל שטח מסחרי של 1,500 מ"ר. בפרויקט השתמשה החברה בשיטת בנייה אשר במסגרתה אלמנטים העשויים פלדה והקירות יוצרו במפעל, שונעו אל אתר הבנייה והורכבו בשיטת “לגו”. שיטת בנייה זו לטענת החברה קיצרה את משך הבנייה ב-40% לעומת שיטות הבניה המסורתיות, כאשר שלד הבניין נבנה בתוך חצי שנה בלבד.

דוגמא לשימוש בטכנולוגיות בנייה חדישות ככלי להוזלת מחירי הדיור ניתן למצוא בטכנולוגיית חיפוי הבניינים שפיתחה חברת ECOWALL אשר מאפשר לצקת את החיפוי החיצוני של הבניין יחד עם השלד, במפעל או באתר הבנייה. זאת בניגוד לחיפוי שמורכב בצורה ידנית על ידי פועלים באתר בנייה. "הציפוי החיצוני של הבניין בלבד מגיע בחלק גדול מהבניינים לכמעט 15% מעלות הבנייה", מסביר אריאל פוקוטינסקי, מנכ״ל החברה, "במקרה הכי פסימי אנחנו יכולים לחסוך 50 אלף שקל בעלויות הבניה של כל דירה, וזה מתגלגל ללקוח"

דוגמא לשימוש בטכנולוגיות בנייה חדישות ככלי להוזלת מחירי הדיור ניתן למצוא בטכנולוגיית חיפוי הבניינים שפיתחה חברת ECOWALL אשר מאפשר לצקת את החיפוי החיצוני של הבניין יחד עם השלד, במפעל או באתר הבנייה. זאת בניגוד לחיפוי שמורכב בצורה ידנית על ידי פועלים באתר בנייה. "הציפוי החיצוני של הבניין בלבד מגיע בחלק גדול מהבניינים לכמעט 15% מעלות הבנייה", מסביר אריאל פוקוטינסקי, מנכ״ל החברה, "במקרה הכי פסימי אנחנו יכולים לחסוך 50 אלף שקל בעלויות הבניה של כל דירה, וזה מתגלגל ללקוח. ברגע שמכניסים טכנולוגיות שדורשות פחות כוח אדם באמצעות ייצור במפעלים, שבעצם הוא גם ייצור הרבה יותר מבוקר ואיכותי, גם העלות שלו בסוף היום היא הרבה יותר זולה", הוא מסביר.

דברים דומים, אם כי מנקודת מבט שונה, אומרים האדריכלים ערן לשם וערן שקד מחברת CityBee שמתמחה בתכנון בניינים מבוססי בנייה מתועשת. בין הפרויקטים המובילים שאותם תכננו, ושבבנייתם נעשה שימוש בטכנולוגיות בנייה מתועשות, הוא מגדל האחדות ברמת גן. "בנייה מתועשת זה משהו שאמור לייחד את ישראל בגלל שאנחנו בונים כאן בכמות מאוד גדולה, ויש שפע של הזדמנויות לבחון את הטכנולוגיות. אנחנו רואים את זה בבנייני משרדים, חזית שלמה שמגיעה לאתר ומורכבת במקום, קירות מסך שמשולבים בחומרים מתקדמים, בידודים, מתכות וחיפויים".

בניה טרומית, התקנת אלמנט לדוגמה במגדל האחדות (סיטי בי אדריכלים)

"השלב הבא שאנחנו מאמינים שיקרה", הם מוסיפים, "זה אלמנטים טרומיים מורכבים. מה ששמור היום למגדלי משרדים יוקרתיים, יגיע לעולם המגורים. הרעיון הוא קודם כל שאנחנו מעבירים את הייצור למפעלים. אלמנטים שמיוצרים שוקלים פחות, ואז הם גם מקלים על הבניין והופכים אותו לירוק יותר. הדבר הנוסף הוא התמקצעות של אנשים במפעל. בעולם זה כבר נפוץ. זה פשוט חוסך כוח אדם בצורה משמעותית וזה מצמצם את העלויות על כוח האדם".

לדבריהם ההשפעה של בנייה מתועשת היא לא רק כלכלית, "כוח אדם בעולם הבנייה הוא הוא מוצר צריכה שהולך ומצטמצם. לפועל יהיה יותר נוח לעבוד במפעל מאשר לעבוד באתר ולשנות בכל פעם את האתר שהוא עובד בו. הדבר הזה מגדיל את מצבת כוח האדם שיכול להיות שותף לפעולת הבנייה, וגם מאפשר לבנאדם שיש לו מפעל להשקיע בהכשרה ופועלים קבועים. זו גם עבודה פחות מסוכנת שנמצאת בבקרה. רוב האסונות שקורים בענף הבנייה זה בגלל קבלני משנה שמגיעים לאתר. אז נכון, חברות עושות תדריך בטיחות ומכשירה את האנשים שלה בתחום הזה אבל במפעל אנחנו מדברים על מערכת שהיא יותר סטרילית, מבוקרת וזה גם כמובן משפר את האיכות של הבנייה".

"מי שעוצר חדשנות במקרים רבים זה הרגולטור"

למרות היתרונות הברורים של הבנייה המתועשת נדמה כי היא עדיין לא תפסה תאוצה בישראל. "עלות הבנייה של דירה לאורך השנים לא רק שלא ירדה, היא עלתה, וזה כי הענף לא מאמץ טכנולוגיות חדשות", אומר פוקוטינסקי. "יש שמרנות של הענף וחוסר רצון של הקבלנים לעבוד עם מערכות חדשות, אלא אם הן נוסו 10-20 שנה קודם לכן. השאלה הראשונה שעולה אצל קבלנים כשמציגים בפניהם מערכת חדשה היא:  'איפה אני יכול לראות בניין כזה שעומד עשר שנים?'". 

ישראל דוד, מ"מ יו''ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות: "כששר הכלכלה התחיל ברפורמת 'מה שטוב באירופה טוב לישראל' אמרתי שהוא גאון.אלא שאז אתה מגלה שזה תקף רק לחומרי בנייה. מה אני אביא, חול? צמנט? אנחנו צריכים להביא לפה מוצרים, תהליכים ודברים שהתקינה הישראלית לא מסוגלת ולא תהיה מסוגלת עוד 100 שנה לטפל בהם! כל הסיפור הזה של החדשנות זו פנטזיה שלא באה לידי מימוש"

עוד אומר פוקוטינסקי כי "הרגולטור צריך להשתפר, כי אחד מהדברים שקורים בענף הבנייה זה שרוב התקנים שלפיהם בונים היום הם תקנים משנות החמישים והשישים - תקנים שמתקרבים להיות כבר בני שישים ושבעים שנה והם לא מתעדכנים, ועדיין לא אימצו באופן גורף את העובדה שאני יכול ללכת ולעבוד לפי תקן אירופאי או תקן אמריקאי. זה אומר שהרבה מאוד פעמים מי שעוצר את החדשנות זה הרגולטור שבא ואומר 'אין לי תקן לזה עדיין'".

"כל תחום ותחום בתעשייה במדינת ישראל עבר מהפכות ויש בו חדשנות, בין אם זה בתחום התקשורת ובין אם זה בתחום הרפואה בתחומי החקלאות", אומר ישראל דוד ממלא מקום יו''ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות. "התחום היחידי שלא עבר חדשנות זה תחום הבנייה. אנחנו עובדים בטכנולוגיות שכבר לפני 50 שנה הפסיקו לעבוד בהם בשאר העולם. אנחנו בונים פחות או יותר 70-80 שנה אותו דבר". 

"במבחן התוצאה ענף הבניה נראה כמו לפני 70 שנה"

לכך מתווספת העובדה שבמשרד הכלכלה לא העבירו בשנתיים האחרונות תקציב לאגף התקינה של מכון התקנים. דבר שהשבית את פעילות אגף התקינה שהפסיק לאשר תקנים חדשים בכלל ובענף הבנייה בפרט. בתוך כך, לא ניתן לאמץ תקנים שמקורם בחוץ לארץ אלא אם כן ימצא לפעילות מימון פרטי או מימון ממשלתי כלשהו. לדברי דוד, "יש חוק מכר דירות משנת 78, שמנוסח בצורה מעומעמת ולפיו חייבים לבנות דירה לפי תקן ישראלי. זאת אומרת היום אם אתה רוצה לספק את החוק ולא להסתבך בתביעות דיירים, אתה חייב לבוא עם תקנים ישראליים שחלקם לא רלוונטיים, חלקם כבר לא לעניין ואין שום אפשרות לאמץ טכנולוגיות חדשות. אין מכון התקנים הישראלי, הוא עובד עם מתנדבים פנסיונרים ואין לו שום אינטראקציה למה שקורה בעולם".

לגבי רפורמת "מה שטוב לאירופה", אומר דוד כי "הגיע שר הכלכלה והבין את האירוע וזרק משהו שהיה יכול להציל את ענף הבנייה, וכתב מה שטוב באירופה טוב לישראל. אמרתי איזה גאון הוא שהוא עשה דבר כזה. אבל כשאתה מסתכל על הדירקטיבה שהוא הוציא, כתוב שמה שטוב לאירופה טוב לישראל רק לחומרי בנייה. מה אני אביא, חול? צמנט? אנחנו צריכים שנביא לפה מוצרים, תהליכים וכל מיני דברים שקשורים לכל מה שהתקינה הישראלית לא מסוגלת ולא תהיה מסוגלת עוד 100 שנה לטפל בהם!

"כל הסיפור הזה של החדשנות זה פנטזיה של כולם שלא באה לידי מימוש ולא תבוא לידי מימוש, ולכן ענף הבנייה במבחן התוצאה הסופית נראה כמו שהוא נראה לפני 70 שנה. אז בסדר, בקטנה מביאים איזה תבנית פה או תבנית שם, אבל בסך הכל כשאתה מסתכל מה קורה בעולם בחדשנות בנייה, אתה מבין את התסכול ואת הכאוס שיש בעניין הזה פה".