מטה יהודה אישרה הקמת תיכון אזורי ללא תוכנית. ועד היישוב: "גילינו על כך במקרה"

ועדת הערר המחוזית של מחוז ירושלים קיבלה לאחרונה ערר שהגיש הוועד המקומי של היישוב הקהילתי שריגים-לי און שמדרום לבית שמש נגד הוועדה המקומית מטה יהודה, וקבעה כי דינו של היתר הבניה שהונפק לשם בניית בית ספר ביישוב להתבטל. זאת מאחר שהונפק בהתאם לתוכנית המתאר של המועצה, וללא אישורה של תוכנית מפורטת לבנייתו.

להחלטת ועדת הערר הקלק כאן.

החלטת הוועדה בראשותה של עו"ד שרית אריאלי בן שמחון, באה על רקע מחלוקת ארוכת שנים בין הוועדה המקומית מטה יהודה ובין הוועדה המחוזית ירושלים באשר לשאלה האם רשאית הוועדה המקומית להנפיק היתרי בנייה מכח תוכנית מי/200, שהיא על פי הגדרתה תוכנית מתאר מקומית, אך עם זאת - חלק מפרקיה כוללים ירידה לפרטים המאפיינת תוכניות מפורטות.

"בעוד שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה פעלה במהלך השנים מאז אישורה של התוכנית להוצאת היתרי בנייה מכוחה, הרי שהוועדה המחוזית הנחתה את הוועדה המקומית לחדול מלעשות כן", נכתב בהחלטה. כחלק מתיאורה של המחלוקת ציינה ועדת הערר מכתב ששלחה לפני 3 שנים מי ששימשה אז כמתכננת המחוז, שירה תלמי בבאי, שכיום מכהנת כיו"ר הוועדה המחוזית, אל הוועדה המקומית ובו "הביעה את מורת רוחה מהתנהלות הוועדה המקומית הפועלת להוצאת היתרי בניה מכח תכנית מי/200".

ועד הישוב: "נודע לנו על ההחלטה להקים בית ספר במקרה"

ההחלטה שכנגדה הוגש הערר ביקשה להקים ביישוב שריגים-לי און בית ספר אזורי הכולל 18 כיתות לימוד עבור תיכון וחטיבת ביניים במקרקעין ששטחם 10 דונם, המהווים חלק מחטיבת קרקע בשטח של כ-50 דונם עבור מוסדות. לראשונה אושרה הבקשה בפברואר 2023 בישיבת רשות הרישוי של הוועדה המקומית והיתר מכוחה הונפק אך בוטל. בקשה מתוקנת אושרה על ידי הוועדה המקומית במרץ 24. בשני המקרים אושרו הבקשות כתואמות תוכנית מתאר, ללא פרסום להתנגדויות.

לטענת ועד היישוב שריגים אשר הגיש את הערר, נודע לו על כוונת המועצה לפעול לבניית בית הספר באופן מקרי והודות לערנות אחד מתושבי היישוב שבודק באופן תדיר את פרסומי אתר האינטרנט של המועצה. לטענת הוועד, הוועדה המקומית נעדרת סמכות להפיק היתרים מכוחה של תוכנית המתאר, שכן תוכנית המתאר בעצמה מחייבת בהוראותיה הכנת תוכנית מפורטת בסמכות ועדה מחוזית, ותוכנית שכזו מעולם לא הוכנה או הוגשה.

עוד טען ועד היישוב לאי סדרים בהנפקת ההיתר, בהם אי קבלת הסכמה חתומה של ועד היישוב לבקשה, וכן אי קבלת הסכמה של השכנים הגובלים. כמו כן טען ועד הישוב כי בשל היעדר תכנון מסודר, היבטים של עומסי תחבורה ונגישות לא נשקלו. עוד נטען כי כיום משמש השטח שבו אושרה בקשת ההיתר לפעולות ציבוריות שונות.

הוועדה המקומית טענה מנגד, כי הוראותיה של תוכנית מי/200 מפורטות דיין באופן המאפשר להוציא מכוחה הירי בנייה, וכך אכן לדברי הוועדה המקומית עשתה שנים רבות בשטח שיפוטה. לצד זאת טענה הוועדה המקומית כי תוכנית מפורטת נוספת (יג/113) מסמנת את שטח המקרקעין כמיועד למבנים ציבוריים.

הכלל שקבע ביהמ"ש העליון

תוכנית מי/200 פורסמה למתן תוקף בנובמבר 1979, וחלה על כלל מרחב התכנון של המועצה האזורית מטה יהודה – כ-550 אלף דונם. על פי תאור ועדת הערר את התוכנית, כעשרה פרקים בתוכנית נפתחים ב"הוראה כללית מקדימה הקובעת כי ביתר בנייה יינתן לאחר אישור תכנית מפורטת ע"י הוועדה המחוזית... עוד ייחדה התכנית פרק ספציפי, פרק כ"ב, באשר לחובת הכנת תוכניות מפורטות טרם הוצאת היתר בנייה".

לפיכך קבעה הוועדה כי לשון התוכנית "אינה משתמעת לשני פנים", וכי היא קובעת כי "תוגש תוכנית מפורטת מכוחה של תוכנית זו והוועדה המקומית תהיה רשאית להוציא היתר בניה רק לפי תוכנית מפורטת מאושרת כחוק". עוד כתבה הוועדה כי "מעצם טיבה של תוכנית זו כתוכנית כוללת למטה יהודה, לא ראה מוסד התכנון בעת אישורה כי די בהוראות אלו להוצאת היתרי בנייה מכוחה של תכנית זו. מוסד התכנון, הוועדה המחוזית לתו"ב בירושלים, אשר אישר את הוראות התכנית, ביקש להקפיד ולהבהיר כי מכוחה לא ניתן להוציא היתרי בנייה".

עם זאת מצאה הוועדה כי הנוסח החד משמעי של לשון התוכנית כולל חריגים מסוימים, עליהם כבר נתן גם בית המשפט העליון את דעתו, במסגרת פס"ד "אדם טבע ודין" שעסק ביכולת הוועדה המקומית לאשר תוכנית להרחבת כביש על סמך תוכנית המתאר. כפי שצוין, חלקים מסוימים בתוכנית כוללים רמת ירידה לפרטים המזכירים תוכנית מפורטת. לכן קבע העליון כי ככלל, קיימת חובה להכנת תכנית מפורטת מכוחה של תכנית מי/200  וזאת על פי הוראה מפורשת בה כפי שנקבעה בה. עם זאת, במקומות שבהם היא כוללת תכנון מפורט "כדי כך שניתן לראותה כתכנית מפורטת", ניתן יהיה לפרש את חובת הכנתה של תכנית מפורטת כחובה שנתמלאה כבר בגופה של תכנית מי/200.

"תכנון כולל יביא לניצול מיטבי ונכון של הקרקע הציבורית"

בהחלטתה בחנה הוועדה האם המקרה של הקמת בית הספר בשריגים עומד במבחן שקבע בית המשפט העליון, כלומר האם רמת הפירוט במסגרת מי/200 היא מספקת לשם הוצאת היתר בניה מכוחה, והשיבה על שאלה זו בשלילה. לצד זאת ציינה כי גם הפרק הרלוונטי בתוכנית המתאר המתייחס לבינוי מוסדות, כולל הוראה כי היתר הבנייה יינתן לאחר אישור תכנית מפורטת על ידי הוועדה המחוזית. עוד דחתה הוועדה את טענת הוועדה המקומית כי התוכנית המפורטת ליישוב שריגים, יג/113, מאפשרת את הוצאת ההיתר מכוחה.

בסיכום החלטתה קיבלה ועדת הערר את הערר וקבעה כי על הוועדה המקומית להכין תוכנית מפורטת להקמת בית הספר. "נוכח כל האמור והמפורט לעיל, ועדת הערר הגיעה לכלל מסקנה כי תכנון ביה"ס בחטיבת הקרקע הרלבנטית בישוב שריגים נדרשת לבחינה של תכנון כולל לחטיבת מקרקעין משמעותית שנועדה למבנה ציבור", סיכמה ועדת הערר בהחלטתה. "זאת, תוך תשומת לב לשימושים ציבוריים נוספים המתאפשרים במקרקעין במסגרת תכנון כולל וזאת לצד השימושים הציבוריים הקיימים כיום במקרקעין ואשר חלקם סומנו להריסה. תכנון כולל כאמור, יביא לניצול מיטבי ונכון של הקרקע הציבורית, ייעשה בהליך שקוף הכולל שיתוף ציבור באמצעות הפקדת תכנית מפורטת כנדרש בדין, כאשר לתושבי הישוב שריגים תינתן הזכות להביע עמדתם ולהשמיע את קולם, כקבוע בדין באשר לשיתוף ציבור".

את העוררים ייצגה עו"ד תמר עיני ורדון, עד לפני מספר שנים יו"ר ועדת ערר בעצמה במחוז ת"א.

"המועצה פועלת להכנת תוכנית מפורטת"

המועצה האזורית מטה יהודה מסרה בתגובה: "המועצה סבורה כי החלטת ועדת הערר שנויה במחלוקת. לפי חוות הדעת המשפטית של המועצה,  תוכניות מי/200 ו-תוכנית יג/113 חלות על השטח ומתוקפן ניתן להוציא היתרים. לצד זאת, ולמען הסר ספק, המועצה פעלה במקביל להכנת תכנית מפורטת חדשה לבית הספר, ולהבנתנו תכנית זו צפויה לעלות לדיון בוועדה הקרובה. בוועדה המחוזית הובטח כי היא תזכה למסלול מהיר.

"אנחנו מבקשים להרגיע את הציבור –  ילדי מטה יהודה לא יישארו ללא המוסד החינוכי אזורי 'בית ספר דרור'. המועצה מחויבת למציאת פתרון מלא ומיידי, ותמשיך לפעול בנחישות למען התושבים והחינוך באזור ובפרט לילדי שריגים".