"בניין חגיגה": כך הפך לנדמארק שרונה לאחד המגדלים המוצלחים בעולם ב-25'

כשאדריכל אבנר ישר תכנן את פרוייקט "לנדמרק" בשרונה - פרויקט עירוב שימושים של משרדים, מגורים ומסחר ביוזמת אפי נכסים ומליסרון הממוקם על רחוב הארבעה, הוא ראה לנגד עיניו את האדם שנכנס לבניין, ועולה במעלית לקומה הרלבנטית. ישר חשש שהבניין המאסיבי - 100 אלף מ"ר בנוי המתפרשים על פני 40 קומות ו-160 מטרים גובה - ישדר ניכור, כמו שלא פעם קורה עם מגדלים בסדר גודל כזה. "חשבתי על האיש שנכנס לבניין העצום הזה והולך במסדרון חשוך", הוא מספר. "אז הבניין יכול להיות מאוד יפה חיצונית, אבל זה לא שווה אם אין חווייה מיוחדת ולא נוצר קשר בין האנשים".

הפתרון שמצא אפשר לו לדבריו גם לשבור את המאסיביות, גם לייצר קשר בין האנשים בפרויקט, וגם לייצר חוויה מיוחדת. הוא "חתך" את הבניין המלבני באמצעו, כך שהקומות העצומות, בשטח של 2,500 מ"ר כל אחת, חולקו לשני אגפים בשטח של 1,250 מ"ר כל אחד, וביניהם אטריום ענק - סגור אך שקוף. כל הקומות בשני חלקי המגדל, מחוברות ביניהן בגשרים, והקומות מחוברות ביניהן במדרגות, שחוברות לגשרים.

"התוצאה היא שכל תנועת האנשים בבניין חשופה, מה שמייצר חוויה מאוד מיוחדת וחלל מדהים בגובה של 160 מ"ר, מוקף בקירות שמכניסים אור, שמש ונוף לבניין", מסביר ישר. "מי שיוצא מהמעלית, הנפתחת לאטריום, רואה את כל העיר נפרסת משני צידי הגשר, רואה אנשים בקומה מעל ומתחת, ומקבל אוריינטציה לגבי איפה הוא נמצא. מבניין רגיל זה הפך לבניין שהוא חגיגה".

צילום: עמית גירון

האטריום הענק הוא בעצם "סיפור חייו"  של הלנדמרק, ומה שכנראה זיכה אותו באחרונה בתואר המבנה הגבוה הטוב ביותר במזרח התיכון ואפריקה, בתחרות היוקרתית של המועצה לגורדי שחקים אורבניים (CTBUH) לשנת 2025. בכך, הפך הלנדמרק למועמד בתחרות העולמית על תואר גורד השחקים הטוב ביותר בעולם כולו.

ה-CTBUH, הארגון הבינ"ל הגדול ביותר המרכז את כלל ההיבטים התכנוניים הקשורים לתכנון בניינים גבוהים ולתכנון אורבני ובר קיימא, מעניק את הפרס האמור לפרויקטים בולטים באיכותם האדריכלית ובהשפעתם האזורית. פרס נוסף שבו זכה המגדל מטעם המועצה, הוא פרס מצוינות על המרחב הפנימי – פרס המוקדש לפרויקטים של מגדלים ששילבו חללים פנימיים יוצאי דופן, תוך הצלחה תפקודית מרשימה במיוחד מבחינת חוויית המשתמש, והעלו את רמת החשיבה והפתרונות בתחום עיצוב החללים הפנימיים.

מטא שכרה 20 קומות

לנדמארק, בתכנונו של ישר, כולל שני מגדלים המתנשאים לגובה 160 מטר: הראשון הוא בניין המשרדים שבנייתו הסתיימה. השני נמצא בבנייה כעת וכולל כ-45 אלף מ"ר של שטחי משרדים, ומעליהם 116 דירות למגורים.  

לנדמארק שרונה (עמית גירון)

"שום דבר במגדל הזה לא היה שגרתי", מסכם ישר את החווייה של תכנון הפרויקט יוצא הדופן. "אני חייב לציין שהשותפים בפרויקט הלכו באומץ אל הלא נודע. היו כאן הרבה אתגרים רגולטוריים: לאשר את הבניין ולהביא אותו לכך שיפעל בצורה מיטבית. נדרשנו לקחת חברות ייעוץ לאשש את כל ההנחות התכנוניות. היתה עבודה עצומה להוכיח שזה עובד כמו שצריך".

מי ששמו את כל יהבם על הפרויקט, הם עמי חיות, סמנכ"ל הנדסה של מליסרון , וטל סגל, סמנכ"ל הנדסה של אפי נכסים , שתי החברות שהן הבעלים של לנדמרק. מלכתחילה, אומר חיות, הלנדמרק הוגדר כפרויקט יוקרתי חדשני המיועד בעיקר לחברות היי טק בסטנדרטים בינלאומיים. ואכן, רשימת השוכרים של לנדמרק מוכיחה זאת: מטא (פייסבוק) שכרה מחצית מהמגדל – 20 קומות. שתי שוכרות בולטות נוספות הן חברת הטכנולוגיה אופטיבס וחברת הפינטק פאנדבוקס, ששכרו יחד 5 קומות.

לדברי חיות, התכנון והביצוע כוון לכך שהמגדל יוביל מבחינת רמת השמירה על האקלים, ומבחינת הוול-ביאינג, הבוחן את פרמטר הידידותיות למשתמש. "את שני היעדים הללו השגנו".

את המורכבות הגדולה ביותר ייצר האטריום: "הבנו שעשויה להיות בו אי נוחות אקלימית, של סינוור, בוהק, טמפרטורה", מספר סגל מאפי נכסים. "עשינו סימולציה מאוד מורכבת שאפשרה להבין איך כל יום בשנה, כל שעה, תשפיע על האקלים באטריום. תכננו מערכת וילונות ייחודית שעוקבת אחרי השמש ולא מאפשרת לבוהק ולסנוור לחדור".

הווילונות, שרוחבם מטר בלבד ואורכם כשל שלוש קומות, פועלים בנפרד זה מזה ובכל רגע נתון הקומבינציה שלהם משתנה, כך שהם מייצרים את הפתרון האופטימלי לוויסות כמות אור השמש והחום החודרים לאטריום. את המערכת הייחודית פיתחו החברות יחד עם חברת אלומיניום קונסטרקשן.

צילום: עמית גירון

"זה היה אתגר הנדסי ממעלה ראשונה", מעיד גם חיות ממליסרון. "המערכת הזו מאפשרת לחוות את החוץ מבלי להיות בחוץ, מבלי לחוש את הלחות והאובך. הווילונות מווסתים את כמות האור והשמש, כך שמצד אחד נכנס כמה שיותר אור, אך מצד שני האור לא מסנוור".

קיר המסך שעבר בשלום את פגיעת הטיל

אלמנט ייחודי נוסף הוא קיר המסך של האטריום. "הקיר עשוי מזכוכית וכבלים, ללא שום קונסטרוקציה", אומר חיות. "אלה כבלים שמתוחים בין שני חלקי הבניין, ועליהם תלויים ריבועים של זכוכית". חיות מציין, כי קיר המסך הוכיח את עצמו בנפילה האחרונה של טיל במקום, ממש בסמוך. למרות זאת, קיר המסך לא נפגע כלל.

חידוש נוסף בפרויקט, הוא מעליות הדאבל דק: מעליות כפולות, בעלות שני תאים, שדלתותיהן נפתחות במקביל שתי קומות. חיות מתגאה שלנדמארק הוא הבניין הראשון בישראל עם מעלית דאבל דק. "גם בעולם מעליות דאבל דק נחשבות חדשניות, ולרוב כשמשתמשים בהן, זה במשורה, כך שמשלבים בין מעליות רגילות לדאבל דק. כאן החליטו שכל המעליות יהיו כאלה, מה שכמובן משפר את רמת השירות של המעליות", הוא אומר.

צילום: עמית גירון

לדברי סגל ההתנהלות מול חברת המעליות KONE היתה ממושכת עד שהושגה התוצאה הרצויה. "הפאנלים החיצוניים הסטנדרטיים של המעליות לא סיפקו אותנו. במשך חודשים הם פיתחו עבורנו את כל הפאנלים וכל התצוגות שרצינו, כדי ליצור נוחות שימוש והתאימו אותם במיוחד עבורנו. עכשיו אנו שואפים שזה יהיה הסטנדרט".

עוד אלמנטים חדשניים במגדל, הן שימוש במנורות UV בתעלות מיזוג האוויר, שמשמידות את החיידקים, מערכת מים שמנקזת את המים למאגרי מים, שחלקם משמש להשקיה וחלקם משמש להדחת האסלות, צנרת מיוחד לאסלות, ומערכות אקוסטיקה מתקדמות.