מנכ"ל מנהל התכנון: יש להפחית את הרוב הדרוש בהתחדשות ל-51%, אבל היועמ"שית מתנגדת

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון , קרא היום (ג') בוועידת ישראל לנדל"ן שערך עיתון גלובס, להפחתת הרוב הדרוש לביצוע מיזמי התחדשות עירונית ל-51% בלבד, ואמר כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת לכך. "ממ"ד מציל חיים. חוק הדייר הסרבן והמערכת המשפטית צריכים לחשב מסלול מחדש", אמר אלמליח. "כיום פוגעים בפרויקטים גם של בניינים ישנים וגם של חדשים. יש מקום להחלטות אמיצות – צריך לרדת מ-66% ל-51%. החשיבה צריכה להשתנות דרמטית". 

בפאנל הרגולטורים, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ינקי קוינט, סיפר: "יש לנו 4,000 מגרשים לחיילי מילואים שלא שווקו במשך 20 שנה. המדינה תיכנס כיזם. שני שלישים מהאוכלוסייה לא מוגנים  – נבנה מבנים חדשים, גם כשזה לא כלכלי". בהתייחס לביקורת על כך שרמ"י פרסמה מכרז צמודי קרקע למילואימניקים בלבד בניגוד להחלטת הממשלה, אמר קוינט כי "עד היום רק מתי מעט מהמילואימניקים קיבלו את ההטבות. אנחנו רוצים להרחיב את זה. אתמול שר האוצר חתם".

סגן החשכ"ל (החשב הכללי באוצר) ישי בן אלי, התייחס למחלוקת עם רמ"י: "להגיד ששר האוצר מתנגד להטבות למילואימניקים זה חוכא ואטלולא, רצינו 100%, אבל יש גם פוליטיקה". על "מחיר מחיר מטרה" אמר כי "זו תוכנית לא טובה, צריך לתת אותה רק איפה שהמדינה רוצה, בפריפריה ולא במרכז. המחלוקת היא לא על הטבות למילואימניקים, אלא על מינהל תקין, לא היינו רוצים שיווקים בלי אישורים. דיברתי עם ינקי ונפתור את זה".

קוינט הגיב ואמר כי צמצום מחיר מטרה מצמצם את ההיצע. "הרשויות המקומיות רוצות את זה, אבל משרד האוצר מערים קשיים וטוען שמדובר בעלות של 50 מיליארד ש"ח – אבל זה לא נכון, כי הגדלנו את היקפי השיווק. הילדים שלי לא ילכו לגור בירוחם – אנחנו צריכים פתרונות גם בפריפריה וגם במרכז".

מימין: מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט, סגן החשכ"ל ישי בן אלי, מנהל מינהל התכנון רפי אלמליח (מינהל התכנון)

רפי אלמליח הסביר את מהלכי קיצור ההיתרים: "ב-2025 נוריד דרמטית את זמן קבלת ההיתרים משלוש שנים לחצי שנה. המהלך של הכנת תב"עות התייעל מאוד. הוותמ"ל התחתרה בוועדות המחוזיות ועשתה פלאים – כיום תוך שנה מאשרים תב"ע. בנושא היתרי הבנייה הקמנו רשות רישוי ארצית – ניתן להגיש בקשות להיתרים גם לוועדות מקומיות וגם לארציות, כולל מסלול מקביל עם ביטול הקלות והגדלת מכוני הבקרה – זה יעשה את השינוי הדרמטי". 

בן אלי הוסיף: "אנחנו רוצים להגדיל את שוק הדיור להשכרה לטווח ארוך – אבל כיום זה לא ישים. יש שוק שכירות מפותח – 30% מהדירות מושכרות. ננסה לייצר מסלול בו בעל דירה שיסכים למכור להשכרה ארוכת טווח יקבל הטבה – אבל זה דורש הקמת רשם שכירות ונתקל בהתנגדויות". 

ליאון: "נגביל את הכניסה לירושלים לכלי רכב פרטיים" 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר בריאיון שנערך עמו בוועידה כי לאחר סיום העבודות על הרכבת הקלה, העירייה תגביל את כניסת הרכבים הפרטיים לעיר. "בסיום פרויקט הקו הכחול והקו הירוק של הרכבת הקלה, אכביד את הכניסה לכלי רכב פרטיים – והם לא ייכנסו לירושלים". 

לדבריו, "אין ספק שהמורכבות שיש בירושלים לא קיימת בשום עיר אחרת – מדובר בשלוש אוכלוסיות עיקריות: כללית (350–400 אלף), שזה ציונות דתית וחילונים, 350,000 חרדים ו-350,000 ערבים. אין אף עיר ערבית בסדר גודל של ירושלים. למרות מצב כלכלי נמוך, אנחנו עושים הכול כדי לשפר. יש ביקושים קשיחים בירושלים – בין היתר בעקבות גל עלייה גדול. אנחנו בהתחלות בנייה של 25 אלף יחידות דיור, ולא ידועה לי בעיה של יזם שלא מצליח למכור. בסופו של יום תגיע התמתנות מחירים, יציבות – אני בטוח שצעירים יקנו דירה בירושלים ויוכלו לעמוד במשכנתה". 

בפאנל בנושא שוק הנדל"ן לאחר המלחמה עם איראן, אמר יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי, כי "הרשויות מאוד התלהבו מהתחדשות, אבל לאחר חודש ראו עומס על תשתיות והתחילו לבלום. עכשיו הן חוזרות לקדם התחדשות למרות הקושי. לדעתי צריך לצמצם את הרוב הדרוש ל-50%. תמיד יש מישהו שמתנגד, גם אם הוא לא מבין דבר". 

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ"ל אאורה : "רואים שינוי חד משמעי – תוך חמש שנים, 50% מהבנייה תהיה בהתחדשות עירונית. יש דריכות ברשויות כמו בת ים ורמת גן, שספגו טילים ויש כאלה בתרדמת. מאז הנפילה הראשונה של טיל – קיבלנו עשרות פניות. זה לא רק נדל"ן. בחוק יש סעיף שמכפיל פי שניים את הדירות המוגנות – צריך להרחיב אותו גם לדירות שנבנו אחרי 1981. למה אין חובה לממ"ד בכל בית?". 

ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים, הסביר כי "מגדלים מתנהגים טוב יותר ברעידות אדמה וטילים, מאשר בניינים נמוכים מסוכנים. ממ"ד הוא רק חלק קטן – צריך להתמקד בהתחדשות עירונית נרחבת. בוועדה מחוזית הייתה ראש עיר שרצתה תמ"א 38 – הדיירים רוצים פינוי-בינוי. הם חיים עשורים בחורבות". 

רות שוורץ, יו"ר ועדה מחוזית חיפה דיווחה על ההתחדשות במחוז חיפה: "התכנון במחוז הוא בצפיפות של 70 יח"ד לדונם. אין התחדשות במגזר הערבי בגלל צפיפות ובנייה לא חוקית. ברשות להתחדשות מנסים לקדם פיילוטים. המכפיל במחוז הוא 5.5 או 6 – זה אתגר משמעותי, אין קרקעות משלימות". 

דמרי התייחס למחסור ביידים עובדות בענף: "צריך לשלש את מספר העובדים הזרים – אי אפשר לסמוך על הפועלים הפלסטינים. צריך לתמרץ צעירים ישראלים יוצאי צבא. המדינה צריכה לעודד כניסת עובדים ישראלים". אטרקצ'י הוסיף: "יש מחסור גדול בפועלים – זה מעלה את עלויות הביצוע. חייבים למתן את עליית התשומות". 

ישראל דוד אמר כי ענף הבנייה בישראל נמצא במקום האחרון מבחינת תקינה. "התקנים לא עודכנו משנת 1947, וזה פוגע בכל הענף". 

דמרי: מכרנו בשדה דב ב-85 אלף שקל למ"ר

דמרי סיפר שאצלו בחברה כבר החלו למכור בשדה דב וחזר על הערכתו בעבר לגביי המחירים ברובע החדש: "מכרנו מעל 30 יח"ד במחיר של 85 אלף ש"ח למ"ר – לפני השיווק. נבנה טוב – נמכור טוב. אני מאמין שבמתחם השני נגיע עוד כמה שנים ל-150 אלף ש"ח למ"ר". אטרקצ'י סיכם: "רוכשי הדירות חוזרים למשרדים – זה תמיד מתחיל בשוק ההון. בהתחדשות עירונית אני תומך במודל 20-80, לא 50%. יש ציונות – אנשים לא קונים בחו"ל אלא כאן. יש חיים גם מחוץ לתל אביב". 

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אמר כי "אם החלום הישראלי לא יהיה בבאר שבע ובנגב -  הלכה מדינה. אי אפשר להמשיך לצופף את את גוש דן, נגיע למצב ש-75% חיים בתל אביב רבתי, אנחנו מאבדים במו ידינו את הנגב והגליל. אני זעקתי בפני כל ראשי הממשלה, המדינה זו לא מקבלת את ההחלטות הגדולות".

דנילוביץ התייחס למעבר הצפוי של בסיסי הצבא לבאר שבע, מהלך גדול ומשמעותי. "בעוד חצי שנה מגיעים אל באר שבע 8,000 מהמוחות הגדולים, מהתעשיות הביטחונית שלנו, כל אלו שיצרו לנו את המותחנים של ג'יימס בונד - כולם מתרכזים בבאר שבע. קריית מודיעין וקריית התקשוב תהיה בבאר שבע, כי בעיר מרוכז הון אנושי וחברות מכל העולם, וזה החיבור בין ההון האנושי לעתודות הקרקע.  האם המדינה תחמיץ את ההזדמנות? בינתיים היא מחמיצה, אבל אני לא מתכוון לוותר".