עיריית בת ים הכריזה על עשרות מבנים מסוכנים ללא סיבה; הממשלה לא עשתה דבר 3 שנים

"מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר 'פצצה מתקתקת', המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם", מזהיר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח המעקב למבנים מסוכנים בישראל המתפרסם היום (ג'). לפי הערכות, בישראל ישנם כ-80 אלף מבנים בגובה שלוש קומות ויותר שנבנו לפני 1980 ללא עמידות בפני רעידות אדמה. מדובר על כ-810 אלף דירות.

בנוסף לגילם המתקדם רבים מהמבנים הללו לא מתוחזקים, והם מנוהלים תחת רישום של "בתים משותפים" שמקשה על טיפול בהם. מלחמת חרבות ברזל המחישה את הסיכון לאחר שבמהלך המלחמה הוגשו 45,800 לפיצויים בגין נזק ישיר, מתוכם 1,342 מבנים ספגו "פגיעה מהותית". 

הדוח שמתפרסם חושף שורה של כשלים בכל הנוגע למוכנות הרשויות – הן הרשויות המקומיות והן משרדי הממשלה - להתמודדות עם מבנים מסוכנים בישראל. מהדוח עולה כי הממשלה לא גיבשה מדיניות סדורה לטיפול במבנים מסוכנים, שלוש שנים אחרי פרסום דוח קודם בנושא, ולמרות ההתראות והפגיעות בפועל, ואף לא הגדירה עד כה מהו מבנה מסוכן . 

המבקר מציין בפתח דבריו את היעדרות מעורבותו של השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים. "בביקורת הקודמת עלה כי משרד הפנים ומשרד השיכון לא נקטו פעולות לקידום הטיפול במבנים מסוכנים מצד הרשויות המקומיות ולא טיפלו בהשפעות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר", נכתב בדוח. זאת ועוד, לא נמצאו ממשקי עבודה שוטפים בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה או לגורמי השלטון המרכזי לגבי הטיפול במבנים מסוכנים.

בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. "משרד ראש הממשלה פעל באופן מועט לתכלול הטיפול בנושא. יתרה מכך, משרד הפנים לא קבע בשיתוף משרד השיכון מדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי מבנים לטיפול במבנים מסוכנים. לא זו אף זו, משרד הפנים אף התנער מאחריותו לפעול להסדרת הנושא". 

מהדו"ח עולה כי מתוך 257 רשויות מקומיות, ל-45 לא קיים כלל חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים. 108 רשויות נוספות התקינו את חוקי העזר העירוניים בנושא לפני 1990. משרד הפנים לא עודד את הרשויות לעדכן את החוק, לא פרסם נוסח מומלץ, ולא הקצה כלים מעשיים או תקציבים לתחום.

תמונה מדאיגה בב"ש, בת ים וקריית ים  

בנוסף לכך, ביקורת נקודתית שנעשתה בעיריות באר שבע, בת ים וקריית ים, מציגה תמונה מדאיגה: בעיריית קריית ים לא הוכרזו מבנים מסוכנים כלל בשנים האחרונות, למרות שנשלחו מכתבי התראה. בעיריית בת ים לעומת זאת, נמצא כי 162 מבנים סווגו בטעות כמסוכנים באתר העירייה - סיווג שלא שיקף את המציאות.

עוד נמצא כי כוח האדם המופקד על מבנים מסוכנים לא תמיד עובר הכשרה ייעודית. כך בקריית ים - המהנדס היחיד המטפל בתחום כלל לא עבר הכשרה. רק לאחרונה נרשמה התקדמות מסוימת בבאר שבע ובבת ים, שם עברו העובדים קורס בנושא מיון מבנים בעקבות חירום. בכל הרשויות שנבדקו נמצא כי אין נוהל תקופתי יזום לאיתור מבנים מסוכנים, אין סקרים, אין תוכנית עבודה רב-שנתית, ואין לוחות זמנים ברורים. מצב זה יוצר בלבול, חוסר שקיפות וצמצום משמעותי ביכולת לאתר ולנטר סיכונים פוטנציאליים טרם אסון.

לגבי באר שבע וקריית ים נמצא כי אלה לא התקינו חוק עזר חדש בנושא טיפול במבנים מסוכנים, ואין בידיהן מסמכים המצביעים על דיונים בנושא. "בביקורת המעקב נמצא כי חוקי העזר של עיריית באר שבע ועיריית קריית ים קובעים הוראות כלליות,, נכתב בדוח, וכי הם "אינם מפרטים בין היתר בנושאים אלו: האם ובאילו היקפים ותדירות נדרשת רשות מקומית לערוך סקר יזום לאיתור מבנים מסוכנים; אמות המידה לקביעה כי מבנה הוא מסוכן; פרק הזמן הנדרש לבדיקה של מבנה מרגע ההודעה על חשש לקיום מבנה מסוכן ; פרסום מידע על היותו של מבנה מסוכן; פרק הזמן שבו נדרש בעל מבנה לבצע את העבודות הנדרשות להסרת הסכנה; אמצעי הזהירות שנדרשת הרשות המקומית לנקוט כשיש חשש למבנה מסוכן; הוראות לפינוי דיירים ממבנה מסוכן".  

אין לוחות זמנים, מנגנוני בקרה ושקיפות לציבור

במסגרת הביקורת שנעשתה בבת ים בנושא נמצא כי העיר מתמודדת עם מספר חריג של מבנים מסוכנים - 916 מבנים שהוכרזו ככאלה, כאשר 88% מהמבנים שהוכרזו מסוכנים בעיר נבנו לפני שנת 1992, השנה שבה אושרו תקנות המחייבות לבנות מרחב מוגן בכל בנייה חדשה.

עם זאת מעלה הדוח כי עשרות מבנים סווגו בטעות כמסוכנים, תוך חריגה מהנהלים, וחלקם פורסמו באתר העירוני ללא הצדקה תכנונית או עובדתית. בנוסף, הנהלים בעירייה לא עודכנו מאז 2017, ואינם כוללים לוחות זמנים לטיפול, מנגנוני בקרה, או הוראות שקיפות לציבור. גם בטיפול במבני ציבור נרשמה התרשלות: אין נוהל מוסדר, לא מבוצעות בדיקות תקופתיות, ואין תיעוד של גיל המבנים.

עיריית קריית ים סופגת ביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה על היעדר כמעט מוחלט של טיפול יזום במבנים מסוכנים. במשך שנתיים הוכרז רק מבנה אחד כמסוכן, וזאת למרות מכתבי התראה שנשלחו לשישה מבנים נוספים. נמצא כי לא קיימת בעיר מדיניות ברורה להכרזה על מבנים מסוכנים, להסרת ההכרזה או למעקב אחר תיקון הליקויים – מה שמעיד על כשל חמור בשימוש בסמכויות המוקנות לעירייה מתוקף החוק. גם כאשר הוכן בעיר נוהל לטיפול במבנים מסוכנים, המבקר מצא שאין תיעוד מתי אושר, והוא חסר רכיבים מהותיים כמו זהות האחראים, לוחות זמנים לפעולה והנחיות ברורות במקרה של ליקויים שלא תוקנו.

ההמלצות: תכלול לאומי רחב מצד הממשלה  

מבקר המדינה ממליץ על שורה של פעולות הנדרשות לטובת קידום הנושא. כך למשל, מבקר המדינה ממליץ לממשלת ישראל, ובפרט למשרד ראש הממשלה, לתכלל את הטיפול במבנים מסוכנים באופן לאומי ורחב". על משרד ראש הממשלה לפעול לכך שבמסגרת דיוני הצוות הבין-משרדי שהקים להסדרת הטיפול במבנים מסוכנים ייקבעו הפעולות שעל כל אחד מהגורמים מצד השלטון המרכזי בגזרתו, לרבות משרדי הפנים והשיכון, לנקוט כדי להסדיר היבטים שונים של הטיפול במבנים מסוכנים העשויים לסכן חיי אדם ובכלל זה לפעול בהקדם לאישור הצעת מחליטים שתעסוק בטיפול במבנים מסוכנים, אשר קידומה הושהה בפברואר 2023", נכתב בדוח.

בנוסף, המבקר דורש ממשרד הפנים לפרסם חוק עזר לדוגמה מעודכן לרשויות המקומיות ולהנחות אותן לעדכן את חוקי העזר הקיימים. על הרשויות המקומיות, בהנחיית המדינה, לגבש נוהלי עבודה סדורים הכוללים קריטריונים לסיווג מבנים, לוחות זמנים לטיפול, הוראות לפיקוח, פרסום מידע לציבור, והנחיות מפורטות לפינוי דיירים והסרת מסוכנות. כמו כן, מומלץ לקבוע מנגנוני פטור או גבייה מסודרים, וכן כללים לסיוע תקציבי לדיירים חסרי אמצעים.

בהתאם לממצאי הביקורת, מבקר המדינה ממליץ לרשויות המקומיות, ובראשן לעיריות באר שבע, בת ים וקריית ים, לעדכן את חוקי העזר העירוניים בנושא מבנים מסוכנים, כך שיכללו הגדרות ברורות, הוראות לפינוי דיירים, לוחות זמנים לטיפול, קריטריונים לסיווג מבנים ונהלים לפרסום מידע לציבור. חוקי העזר הקיימים, במידה וישנם, לרוב מיושנים ואינם מספקים מענה לסכנות הקיימות במרחב הבנוי העירוני.

בנוסף, על העיריות לגבש נהלים פנימיים סדורים ומפורטים לטיפול במבנים מסוכנים. נהלים אלה צריכים לכלול את זהות הגורמים האחראים בעירייה, את תהליך הבדיקה והמעקב, לוחות זמנים לטיפול, אופן הפנייה למחלקה המשפטית, תהליך בחינת תיקון הליקויים, ונהלים לתיעוד הטיפול במערכות המחשוב העירוניות. כמו כן, על העיריות לבצע סקרים יזומים לאיתור מבנים מסוכנים, ולבנות תוכניות עבודה רב־שנתיות המבוססות על קריטריונים מקצועיים.

משרד השיכון: הנושא לא נמצא באחריותנו 

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות רבה בקידום טיפול ראוי ובטוח במבנים מסוכנים. עם זאת, המשרד סבור כי הדוח שפורסם אינו משקף נאמנה את מערך הסמכויות שנקבע בפקודת העיריות ובחוק התכנון והבניה. על פי הקבוע בחוק, תחום המבנים המסוכנים נמצא באחריותן הבלעדית של הרשויות המקומיות ותחת פיקוח ואסדרה של משרד הפנים. משרד הבינוי והשיכון אינו הגורם האמון על פיקוח, אכיפה או קביעת מדיניות בנושא זה, והטלת אחריות על משרד הבינוי והשיכון בהקשרים אלו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק".

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "עיריית בת-ים מברכת על פרסום הדו"ח ורואה חשיבות רבה בפיקוח ובקרה חיצוניים לצורך שיפור מתמיד של עבודת העירייה בכלל התחומים. העירייה גם העבירה התייחסות מפורטת למבקר המדינה בנושא, לרבות צירוף נתונים ועדכונים מקיפים מהשטח. בנוגע לטיפול במבנים מסוכנים - נושא שהוא בליבת העשייה העירונית - חשוב להבהיר כי מרבית המבנים בעיר נבנו בשנות ה-60 וה-70 ולפיכך ההתמודדות עם תחום זה מורכבת במיוחד ודורשת משאבים לאומיים לצד פעולה עירונית נחושה. 

"העירייה פועלת בהתאם למדיניות פנימית שקובעת כי הטיפול יתמקד במבנים בדרגות סיכון 2-4 שהם בעלי מסוכנות ממשית. מבנים בדרגה 1 אינם מהווים סכנה בטיחותית מיידית ולכן אינם מטופלים במסגרת זו - מדובר בהחלטה מקצועית מוסדרת ולא בטעות. כמו כן, העירייה נמצאת בעיצומו של תהליך לעדכון נוהל הטיפול במבנים מסוכנים, על מנת להתאימו לצרכים והאתגרים הקיימים כיום. העדכון צפוי להסתיים עד סוף שנת 2025". 

מעיריית באר שבע נמסר: "במסגרת הליך הביקורת התייחסה העיריה לסוגיות אלו והבהירה כי היא פועלת בהתאם להוראות החוק ולסמכויות המוקנות לה".

ממשרד הפנים ומעיריית קרית ים - טרם נמסרה תגובה.