האירועים הבטחוניים האחרונים השפיעו על תפיסות התכנון והעיצוב: אם זה במבני ציבור ואם בבתים פרטיים - הפוקוס הוא על בטחון ומיגון, ופחות על אסתטיקה. יש מי שמנסה לשלב בין שני הצרכים, ויש מי שחושב כבר צעד קדימה: איך מנצלים את התת קרקע לפונקציות שונות, וכשם שהחוסר במשאב הקרקע דוחף לבנות לגובה, למה לא לבנות גם לעומק?
ניתוח שפרסם היום (ד') בנק ישראל מצא כי בעוד שפערי המחיר בין דירות הכוללות ממ"ד לאלה שלא גדלו כצפוי בשוק ההשכרה, בשוק הרכישה דווקא קטנה ה"פרמיה" מ-8.1% לפני המלחמה, ל-6.2% בלבד אחריה. כך הסבירו החוקרים את הממצא
השמאי רון רודיטי, המתמחה בליווי פרויקטי התחדשות עירונית, סבור שמה שהכי חשוב לתושבים שביתם נהרס הוא התקווה. במתווה ששרטט "בונים תקווה 2025" הוא מציג כיצד ניתן לשקם באופן מואץ מתחמי מגורים שנפגעו במלחמה
על רקע ההסלמה הבטחונית הכשירה נת"ע עוד שתי תחנות של הרק"ל בגוש דן, שממילא לא פועלת בשל המצב. התחנות נבנו מראש כמרחב מוגן המיועד לעמוד גם במתקפת טילים מאסיבית, כמו דלתות הדף, גנרטורים, ומערכת סינון אוויר מתקדמת. במקביל הכשירה עיריית ירושלים 45 חניונים תת קרקעיים ברחבי העיר במקלטים ציבוריים
תוספת ממ"ד ומרפסת היא התמורה הנפוצה במיזמי עיבוי וחיזוק, ובימי המלחמה גברה הפופולריות של בנייתן גם שלא במסגרת פרויקט. אלא שהתוספות הללו, ברוב המקרים, לא משתלבות באופן מיטבי בתכנון הדירה המקורי של הדירה, מה שעלול להביא לעיוותים. מה עושים? כל הפרטים בפנים
מלחמת חרבות ברזל עדכנה את תג המחיר המוצמד לכל אחד מסוגי המיגון הקיימים כיום בשוק, בטווח שנע בין המקלט השכונתי המאפיין שיכונים בני עשרות רבות של שנים, ועד לממ"ד שמחויב החל מראשית שנות ה-90. בדיקות שמאיות שנעשו בנושא בתקופת המלחמה העלו פערים שעשויים להגיע לעשרות אחוזים
הוועדה המקומית אישרה פרויקט הריסה ובנייה ברובע 4, כשחלק מהדירות הן בעלות ממ"ד ולחלק יש ממ"ק המשרת כמה דירות באותה קומה. העוררים טענו שזוהי חריגה מדרישות תמ"א 38 לממ"ד בכל דירה. ועדת הערר קיבלה את טענות החברה היזמית, וקבעה כי תוכנית הרבעים מחייבת פתרון מיגון - אך לא בהכרח ממ"ד
ועדת הערר הפחיתה כ-2.5 מיליון שקלים מהיטל ההשבחה שהשיתה הוועדה המקומית גבעת שמואל בגין פרויקט בן 270 יח"ד, בקבעה כי מלבד החקיקה הפוטרת את הממ"דים מהיטל, הרי שבנייתם מפחיתה את הוצאות הפיתוח של הרשות, שאינה בונה עוד מקלטים ציבוריים
גדעון קינג, מנהל מנהלת התחדשות עירונית אשקלון, התארח בפודקאסט החזית העירונית והסביר לנמרוד בוסו מדוע היקפי ההתחדשות בעיר עדיין נמוכים למרות הצמיחה שלה, למה מנגנון הסיוע הכלכלי עדיין נדרש, ואיך שינה ה-7 באוקטובר את התפיסה של המדינה ושל התושבים: "יש אינספור יוזמות. אנחנו מטפלים בקרוב ל-40 יוזמות ותוך מספר חודשים זה יוכפל"
מדובר בעתירה שהגישו שכונות כפר שלם, ידידיה, הארגזים ועזרא, ובה ביקשו מהעירייה ומפיקוד העורף להבהיר מדוע לא יקימו מחסות ציבוריים או מרחבים מוגנים ניידים בשכונותיהם. בג"ץ קבע כי אין עילה להתערבות: "העירייה פועלת באופן רציף לספק פתרונות מיגון"
מדוח שמפרסם היום המבקר על מוכנות העורף לרעידת אדמה ומיגון נגד טילים, שהכנתו הסתיימה לפני המלחמה, עולים ממצאים מטרידים. תוכנית מ-2018 בעלות 5 מיליארד ש' למיגון הצפון תוקצבה עד כה ב-186 מיליון שקל בלבד. 5% בלבד ממוסדות החינוך חוזקו עד כה נגד רעידת אדמה, ורק 40% מבתי החולים. ביקורת גם על סחבת של פיקוד העורף באישור ממ"דים: "התעסקות יתר בנושאים טכניים ובירוקרטיים"
דוד עציוני לא נותן לגילו הצעיר, 40, לעצור אותו בדרך לכיבוש העיר חיפה. עם רזומה מרשים של יועץ לשר האוצר לשעבר כחלון ומשנה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הוא בטוח שהוא יודע מה הפתרון לקידום העיר שמדשדשת כבר עשורים: תקציבים ממשלתיים ופתיחת הדלת ליזמים. "אבהיר למנהל ההנדסה שהיזמים הם לא האויב, הם שותפים. זה ייצר מסר לכל היזמים, שיש עידן חדש בחיפה ושיבואו להשקיע בעיר"
המלחמה הפכה את המיגון לטרנד חם, ויש כאלה שלא מסתפקים במיגון סטנדרטי, ורוצים בית הבנוי כולו מהחומרים מהם בנוי הממ"ד. עוד לפני ה-7 באוקטובר כבר פותחו מספר שיטות בנייה העונות על הצורך, ופרויקט מגורים ראשון "שכולו ממ"ד" אף החל להיבנות בפועל. "הבתים בעוטף שנבנו כך לא נחדרו, כולל מ-RPG"
ניתוח חדש מעלה כי המלחמה השפיעה דרמטית על מחירי הדירות להשכרה במרכז ובצפון הישן בתל אביב. שכר הדירה לדירות ללא ממ"ד, שעמד לפני המלחמה על 111 שקל למ"ר, צנח ל-79 שקל למ"ר בנובמבר-דצמבר. בדירות חדשות עם ממ"ד הביקוש והמחיר נשארו גבוהים. עורך הניתוח: "שילוב של נסיבות ביטחוניות וכלכליות טרף את הקלפים. שוכרים לא ממהרים לשכור דירות"
התיקון לחוק התכנון והבנייה שאושר סופית במליאה מסדיר את היבטי המיסוי והפיצוי של תוכנית ההקמה המהירה של ממ"דים, שאושרה על ידי המועצה הארצית. עוד נקבע כי ככל שהגופים המאשרים לא יגיבו לבקשה לבניית ממ"ד בתוך 15 יום, היא תיחשב כמאושרת. יו"ר ועדת הפנים: "ממ"ד עולה יותר מ-150 אלף שקל, יש לסייע למשפחות שאינן יכולות להרשות זאת לעצמן"
ברוב הבניינים הפכו המקלטים למחסן במקרה הטוב, ולאזור נטוש שאיש אינו מתקרב אליו במקרה הרע. זה לא חייב להיות כך. בעזרת צבעים בהירים, פינת קריאה, צמחים מטפסים וכמה פופים, ניתן יהיה להפוך אותו לחלל מזמין שמשרה רוגע
הפועלים יאפשר בקשת הלוואה ייעודית לבניית ממ"ד בהליך מקוצר ותוך שעבוד הנכס. גובה המימון המקסימלי - עד 75% משווי דירה יחידה ו50% בדירה להשקעה. בבית שכבר רשומה עליו משכנתה ההלוואה תהיה עבור החלק היחסי
לפני 5 שנים אושרה תוכנית "מגן הצפון" שאמורה הייתה לשפר את מיגון האזור בעלות מיליארדי ש'. בפועל הועברו עד כה מאות מיליוני שקלים בודדים, והממשלה הנוכחית קיצצה את התקצוב השנתי ל-100 מיליון ש' בלבד. בקריית שמונה דבר לא נעשה מלבד שיפוץ מקלטים, והשבוע קראה העירייה לכלל תושבי העיר לצאת ממנה באופן מיידי. יו"ר פורום יישובי קו העימות: "צעקתי ואמרתי שהדם יהיה על ידיה של הממשלה"
חולדאי הקצה כ-50 מיליון שקל לבניית מרחבים מוגנים בגנים העירוניים בהן אין מרחב מוגן. העבודות יחלו כבר בחודש הקרוב וצפויות להסתיים בפברואר 2024, ועד אז ימשיכו הגנים הלא ממוגנים לפעול במבנים חלופיים
תוכנית המתאר הארצית למיגון נועדה לאפשר את זירוז מיגונם של מבני המגורים ומוסדות הציבור בכל המדינה, על ידי הרחבה של תוכנית שכבר קיימת בגבול הצפון. התוכנית נידונה כבר במחוזות י-ם, ת"א והמרכז ותגיע מחר לחיפה והדרום, וכבר הוגשו לה 2 התנגדויות, של עיריית חולון ושל מהנדס העיר פ"ת, שטוען שהיא לא ברורה דיו
מטה התכנון ומנהל התכנון קיבלו שורת החלטות שמטרתן לאפשר בניית ממ"דים והצבת מיגוניות בהליכים מהירים וכמעט נטולי בירוקרטיה. תוכנית המתאר הארצית או תקנות פטור מהיתר? עושים לכם סדר בבירוקרטיה
המלחמה גרמה לרבים שגרים בבתים לא ממוגנים ברחבי הארץ לחפש פתרונות אחרים. בעל חברה הממגנת מבנים קיימים: "בוחרים חדר בבית והופכים אותו למוגן תוך שבוע". בעלת משרד אדריכלות: "אפשר להביא מיגונית גדולה לחצר הבניין". מה עדיף וכמה תעלה לכם כל שיטה?
מאז פרוץ המלחמה מנסות אלפי משפחות בו זמנית לתקן את הליקויים במרחב הדירתי המוגן. אלה נעים בין ליקויים קלים שניתן לנסות לפתור לבד, ועד דלתות ממוגנות שפשוט הוסרו לאורך השנים – וכעת קשה מאד להשיג. בפיקוד העורף מזהירים מפריחתה של תעשיית דלתות לא תקניות
בכל סבב ב-20 השנים האחרונות צפה ועלתה חשיבות מיגון הדירות הוותיקות ומוסדות הציבור – רק כדי להישכח שבועות ספורים לאחר מכן. במציאות שבה ערים שלמות מפונות וגם תושבי המרכז נוטשים את דירותיהם, המשך הזנחת הנושא לא באה בחשבון. בסוף זה רק עניין של החלטה
המועצה ארצית לתכנון ולבנייה אישרה לטיפול החלטות בנושאים הקשורים בהיערכות העורף, כולל הליך מהיר לתוספת ממ"דים, פתיחת מחלקות חדשות וממוגנות בבתי חולים, חיזוק מבנים ושדרוג תשתיות האנרגיה בחירום. איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים: "חבל שבעתות מלחמה נותנים כדורי אקמול שיגרמו לנזק תכנוני בעתיד"
על פי תוכנית המתאר החדשה שמרחיבה תוכנית קיימת בצפון, ניתן יהיה להוציא בכל מקום היתר להקמת ממ"ד, גם אם אינו תואם את התוכנית המפורטת, שכיום כל חריגה ממנה מחייבת הליך של פרסום הקלה. אדריכל גיל שנהב: "לקדם חקיקת חירום שתעקוף את כל החסמים ותאפשר קבלת היתר תוך חודש ומתן סבסוד ממשלתי ומימון של הבנקים וחברות הביטוח"
ברקע ההסלמה בדרום, התוכנית תקל על האפשרות להוסיף מרחב מוגן דירתי, קומתי או מוסדי למבנים שאינם ממוגנים, ותקצר את הזמן בהליכי התכנון והרישוי לבניית מרחבים מוגנים. לדברי ראש העיר, לכ-40 אלף מהתושבים באשקלון אין כיום מרחב מוגן
