העליון פנה אל היועמ"שית על מנת שתגבש חוות דעת בסכסוך באחד הבניינים היוקרתיים בישראל

שופטת בית המשפט העליון, השופטת דפנה ברק-ארז, החליטה בשבוע שעבר לבקש את פרשנותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לסוגיה משפטית המצויה במחלוקת בנוגע לזכות להשכיר דירות יוקרה לתקופות קצרות לתקופה של ימים או שבועות בבניין "וולדורף אסטוריה" בירושלים. זאת במסגרת ערעור שהגישו בעלי הדירות בבניין, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בלב הפרשה עומד בניין מגורים ברחוב אגרון בירושלים הצמוד אל מלון "וולדרוף אסטוריה". מדובר בבית מגורים שהוא חלק ממיזם בניה אחד, שהקימה חברת איי פי סי ירושלים הכולל את הבית המשותף ואת בית המלון, הנחשב לאחד המלונות היוקרתיים בארץ. בבניין המגורים שמונה קומות שבהן כשלושים דירות מגורים, ובקומת הקרקע מספר יחידות המוגדרות "דירות מסחריות".

בין בעלי כמה מהדירות "הרגילות" בבניין היוקרה לבין הנציגות של הבית המשותף, פרץ סכסוך סביב הזכות להשכיר את הדירות לטווח קצר. לטענת בעלי הדירות בבניין, הוראות התקנון לא נועדו להגביל את האפשרות להשכיר דירות לטווח קצר והוא אף אינו כולל כל הוראה האוסרת באופן ברור ומפורש את השכרת הדירות לטווח קצר. נציגות הבית המשותף טוענת מנגד כי מדובר בבית מגורים יוקרתי וכי השכרת הדירות לפרקי זמן קצרים, תוך פרסום השכרתן באתרי אינטרנט שונים, כפי שעושים חלק מבעלי הדירות, מסבה נזקים לבית המשותף ומפחיתה מיוקרתו. עוד לטענתם, באסיפה הכללית התקבלו החלטות, קודם לרישום התקנון ואף לאחר מכן, שלפיהן תיאסר השכרת דירות לטווח קצר.

על פי הנכתב בפסק הדין מיוני 2024, שלושים הדירות מצויות בבעלותם של כעשרים בעלים, חלקם בעלי מספר דירות. רובם אינם תושבי ישראל וכיום הם וקרוביהם פוקדים את הדירות בעיקר בתקופות החגים. כך שבפועל רוב הדירות עומדות ריקות במשך רוב ימות השנה (מה שמכונה "דירות רפאים").

הדיירים עתרו לעליון - שפנה ליועמ"שית 

תקנון הבית המשותף מבחין בין שני סוגים של דירות: דירות מגורים ודירות מסחריות המצויות בקומת הרחוב. בעוד שלגבי הדירות המסחריות נכתב בתקנון כי "כל אחד מבעלי הדירות המסחריות רשאי להשתמש בדירתו לכל מטרה מסחרית", הרי שלגבי דירות המגורים נכתב כי "דירות המגורים תשמשנה למטרות מגורים בלבד, לא ייעשה בהם שימוש למטרות מסחריות או כל מטרה אחרת שאינה מגורים". מחלוקת הצדדים היא אפוא, האם בעלי דירות המגורים רשאים להשכיר את דירותיהם לפרקי זמן קצרים (ימים או שבועות), תוך פרסום השכרתן באתרי אינטרנט דוגמת Airbnb, Booking או אתרים דומים.

ערכאה ראשונה בסוגיה הזו הייתה בפני המפקחת על המקרקעין שהחליטה לאמץ את עמדת בעלי הדירות ואפשרה להם להשכיר את הדירות לתקופות קצרות. על הכרעתה של מפקחת על המקרקעין הוגש ערעור על ידי נציגות הדיירים לבית המשפט המחוזי בירושלים שהפך את ההחלטה. בפסק דין שהתקבל ביוני האחרון על ידי השופטת תמר בר אשר, נכתב כי "על-פי תקנון הבית המשותף הצמוד למלון 'וולדורף אסטוריה', נאסר על בעלי דירות המגורים להשכיר את דירותיהם לפרקי זמן קצרים, אך מותרת השכרתן לטווח ארוך".

על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור נוסף והפעם על ידי בעלי הדירות. בית המשפט העליון כאמור פנה ליועצת המשפטית לממשלה על מנת שתגיש את עמדתה לשאלה העקרונית המתעוררת בתיק הזה, ובתוך כך התייחסותה לשאלת הגבלת השימוש בדירות מגורים כפי שמוגדרים בתקנון.