העליון דחה את ערעור הדירקטור בקק"ל שהורשע בהפרת אמונים: הוא וחברו המתווך ישלמו מיליוני שקלים

בית המשפט העליון דחה השבוע את ערעורו של משה דבוש, דירקטור לשעבר בקק"ל ושל חברו המתווך אליהו דרעי, הותיר את הרשעתו של דבוש בהפרת אמונים על כנה, וקבע כי על השניים לשלם כ-4 מיליון שקל פיצויים לקק"ל ולחברת סער את רותם אחזקות, בבעלות יורם מועלם. בפסק דינו, דחה השופט חאלד כאבוב את ערעורם של השניים על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בלוד מדצמבר 22', של השופט צבי אורי  דותן ז"ל.

דבוש ודרעי הורשעו בגין מעורבותם בעסקה סיבובית למכירת נכס ביבנאל בהפרש מחיר לרעת הימנותא של כמעט 3 מיליון שקל. בפסק דינו, קבע כבוב כי התנהלות דבוש מהווה הפרה בוטה של חובת האמונים כלפי החברה וכן פעולה בניגוד עניינים, הפרת האיסור על נטילת הזדמנות עסקית והפרת חובת הגילוי. לגבי המתווך נקבע בין השאר כי בעניינו התקיימו יסודותיה של עוולת התרמית.

לפסק הדין של העליון

האירועים החלו בשנת 2013. משפחת גולדמן ניהלה מו"מ למכירת 166 דונם קרקע חקלאית ביבנאל להימנותא, במחיר של 35 שקל למ"ר. הימנותא הביעה נכונות לשלם עד 54 שקל למ"ר. עם זאת, המתווך דרעי הציג מצג לפיו הדרישה של משפחת גולדמן היא 64 שקל למ"ר. הוא שיתף את דבוש במו"מ כדי לקדם את העסקה.

בו בזמן, ניסה דרעי למכור את אותה הקרקע לחברת סער את רותם, בבעלות יורם מועלם, וזו אכן רכשה אותה ב-35 שקל למ"ר. דבוש הסתיר מהדירקטוריון של הימנותא כי הקרקע כבר נמכרה לחברה אחרת, ואת מעורבותו של חברו דרעי כמתווך – מידע שנחשף רק כחודשיים וחצי לאחר העסקה. במאי 2014 רכשה הימנותא את הקרקע מחברת סער ב-8.5 מיליון שקל (51 שקל למ"ר) - 2.7 מיליון שקל יותר מכפי ששילמה סער, המחיר שבו יכלה לרכוש אותה ישירות ממשפחת גולדמן.

הפרשה התגלתה רק ב-2018,  עקב טענות של עובדי בהימנותא נגד דבוש, שבעקבותיהן הודח מדירקטוריון קק"ל והימנותא. וכן בגין פרשה נוספת שגם בה עסק פסק הדין של המחוזי: פרשת פלאח, במסגרתה נטל לידיו דבוש כספים בסך של 67,541 ש"ח מאדם בשם גנאם פלאח, ובזיקה לציפייתו של פלאח כי דבוש יסייע בקידום עסקאות במקרקעין שלגביהן ניהל מגעים עם הימנותא.

קק"ל והימנותא תבעו מדבוש ומדרעי פיצוי על ההפרש במחיר הקרקע, והתביעה התקבלה במלואה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה נגד דרעי ודבוש, וקבע סכום הכולל את ההפרש מהעסקה, מע"מ, ריבית והצמדה ובסך הכל  3.39 מיליון שקל, וכן 150 אלף שקל הוצאות. התביעה נגד סער ורותם נדחתה, משום שנקבע שלא היו מודעים למצג השווא.

דבוש טען בפני העליון כי אין לראות בו אחראי לעסקה כשלא לקח טובת הנאה לעצמו, שהפרת חובת הגילוי אינה קשורה בקשר סיבתי עם הנזק וכי ההחלטה של הימנותא בעסקה הייתה החלטה מושכלת. דרעי טען שהמחוזי פגע בחופש המסחר, כשקבע שניסיונותיו להשיא תמורה נעשו כדין ולא כתרמית ואף ציין שהתביעה שנדחתה נגד סער ורותם מוסיפה לצדקתו.

השופט על קק"ל: "לא נעשה דבר לבדוק את התנהלות דבוש" 

השופט כבוב בהסכמתם של השופטים יצחק עמית ויעל וילנר, דחה את הערעורים ופסק: "פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוסס במידה לא מבוטלת על ממצאי עובדה ומהימנות. ערעורם של המערערים, אינו מצביע על כל עילה להתערבות חריגה בממצאים מעין אלה, לא כל שכן כאשר ניכר שבית משפט קמא צלל אל מעמקי הראיות ובחן את הטענות העובדתיות באופן יסודי ולפרוטרוט. עוד יש להדגיש כי אין כל בסיס לטענת 'הדומינו שהועלתה על ידי המערערים, לפיה משעה שנדחתה התובענה (נגד סער את רותם) היה גם מקום לדחות את התובענה נגד דרעי, וכך בשרשור הדברים, לפטור מאחריות גם את דבוש.

"שהלוא, בניגוד לאופן שבו הוצגו הדברים בערעורים, הטענה כי נעשתה 'עסקה סיבובית' כלל לא נדחתה על ידי בית משפט קמא. כל שנקבע הוא כי סער ודבוש לא היו מעורבים במזימה מראש, אלא כי היו אלה המערערים שפעלו מתוך ציפייה מבוססת לכך שלאחר השלמת העסקה עמם, הם יפעלו למכירת המקרקעין בשנית". 

לגבי דבוש קבע השופט כי "לא זו בלבד שדבוש נמנע מלגלות את העניין האישי שיש לו בעסקה בלא דיחוי, אלא שהוא המשיך למלא פיו מים לאורך כל ישיבת הדירקטוריון ואף הוסיף חטא על פשע כשהצביע בעדה. לגבע דרעי נקבע: "אהתנהלותו הנדונה הייתה כרוכה בהצגת מצגי שווא גם כלפי לקוחותיו, במטרה להקל על מכירת המקרקעין פעמיים" 

לגבי דבוש נקבע כי "לא זו בלבד שדבוש נמנע מלגלות את העניין האישי שיש לו בעסקה בלא דיחוי, אלא שהוא המשיך למלא פיו מים לאורך כל ישיבת הדירקטוריון ואף הוסיף חטא על פשע כשהצביע בעדה. גם אין מקום לטענתו של דבוש כי החברה 'מושתקת' מהעלאת טענות בעניין, משום שקיבלה החלטה מושכלת לרכוש את המקרקעין במחיר שנקבע; שכן, התנהלותו של דבוש עצמו היא שמנעה מחבריו לדירקטוריון לקבל החלטה מושכלת כנטען, על בסיס מלוא האינפורמציה הנדרשת להם"

לגבע דרעי נקבע: "אין בקביעה כי על מתווך במקרקעין נאסר לבצע תרמית כלפי הצד שמנגד, תוך שימוש במידע שהגיע אליו מאיש פנים המפר את חובותיו כלפי צד זה, כדי לאסור עליו להשיא את התמורה בעד הנכס הנמכר. מה גם, שהתנהלותו הנדונה הייתה כרוכה בהצגת מצגי שווא גם כלפי לקוחותיו, במטרה להקל על מכירת המקרקעין פעמיים, כאשר הרווח שהופק הועבר לידי סער, ולא לידי לקוחותיו".

כבוב מתח ביקורת גם על הימנותא  וקק"ל: "תיאור הדברים אינו מאיר גם את התנהלותן של המשיבות עצמן באור חיובי למדי. שכן, את המשך כהונתו בדירקטוריון של מי שהפר את חובת האמונים כלפי הימנותא ועשה בנכסיה כבתוך שלו – ניתן ורצוי היה למנוע עוד קודם להדחתו ביום 16.10.2018. נדמה לכאורה, שהישיבה המצומצמת שהתקיימה ביום 19.03.2014, כארבע שנים וחצי קודם לכן, הייתה הזדמנות נאותה לכך.

"דא עקא, ייאמר לכאורה ובזהירות הנדרשת, כי מלבד שאלות שנשאלו בעניין במסגרת ישיבה זו – לא נעשה דבר על מנת לבדוק את התנהלותו של דבוש, עד להגשת התלונות על ידי העובדים ודו"ח הביקורת שבא בעקבות זאת, כשבתקופת הביניים אירעה גם פרשת פלאח. מצופה אם כן, כי קק"ל, המחזיקה בנכסים רבים ומשפיעה על אינטרסים ציבוריים – תסיק את המסקנות הראויות מהפרשות דנן ותפעל למניעת הישנותם של מקרים מעין אלה, כמו גם לטיפול ראוי בהם".

העליון דחה כאמור את הערעורים וקבע כי על דרעי ודבוש לשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט כל אחד. את קק"ל והימנותא ייצגו עו"ד לירן בר-שלום, עו"ד יוסי אטינגר ועו"ד מור האזרחי. את סער את רותם ייצגו עו"ד דורון טאובמן ועו"ד יעל גל.