הסתירו שנתיים עסקת נדל"ן וחתמו על חוזים פיקטיביים – עד שנתפסו. זה הכופר ששילמו

רשות המסים מפרסמת היום (ג') את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2024, המכיל 84 החלטות, מתוכן 37 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-47 החלטות בתיקי מכס ומע"מ. בהחלטות אלו הוטל כופר בסכום כולל של כ-8.5 מיליון שקל.

לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיים תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קניה. נציין כי סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.

לקובץ המלא שפרסמה רשות המסים לחצו כאן 

אחת ההחלטות הבולטות בקובץ הנוכחי, נוגעת לשכירים מאזור הצפון, שמכרו מקרקעין בשנת 2019. המכירה דווחה למיסוי מקרקעין רק בשנת 2021. כדי להסתיר את המכירה נחתמו בין המוכרים לרוכשים, בסיוע עורך הדין, חוזה הלוואה וחוזה שכירות כוזבים. פעולה זו יצרה למוכרים חיסכון במס של כ-300 אלף שקל. הקונים מאזור הצפון, לא חסכו בכך מס ולא נבע להם רווח כלכלי. בגין עבירות אלה הושת על המוכרים ועורך הדין כופר בסך של 245 אלף שקל.

חברת נדל"ן מהיישוב עין מאהל שבצפון ובעליה נחשדו בהעלמת הכנסות מעסקאות בין השנים 2017-2021 בסכום מס של 1,518,667 ש"ח. בגין עבירות אלה הושת על החברה כופר בסך של 262 אלף שקל. 

קבלן בניין מאזור הצפון וחברתו נחשדו בהכללת חשבוניות כוזבות בספרי החברה תוך ניפוח הוצאות בשנים 2015-2018 בסך של כ- 900,000 שקל. הושת כופר בסך של 250,000 שקל. בעל עסק לבניין מאזור הצפון נחשד בהשמטת הכנסות ללא הצדק סביר בעסק שאותו ירש מאביו בשנים 2019-2021, גם כאן בסך של כ-900,000 שקל. הושת עליו כופר בסך של 91,000 שקל. במקרה אחר פנסיונרים מירושלים נחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה למגורים בשנים 2015-2022 בסך של כ-930,000 שקל. הושת עליהם כופר כולל בסך של 140,000 שקל.

בקובץ הנוכחי גם המתווכים על הכוונת: מתווך נדל"ן מאזור המרכז, נחשד בהשמטת הכנסות בעסק שלו בשנים 2014-2018 בסך של כ- 816,000 שקל. הושת עליו כופר בסך של 180,000 שקל. מתווך נוסף מירושלים נחשד בהשמטת הכנסות בעסקו בשנים ב-2014-2018 בסך של כ-480,000 שקל, הושת עליו כופר בסך של 100,000 שקל. 

לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי בהטלת כופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.