"עשרות הרוגים בגוש דן כתוצאה משיטפון זה אירוע שיקרה. השאלה היא לא אם, אלא מתי"

נכון לכתיבת שורות אלה, למעלה מ-100 בני אדם, מהם עשרות ילדים, נספו בטקסס כתוצאה משיטפונות שהתרחשו בסוף השבוע האחרון, בעקבות גשמים כבדים שגרמו למי נהר לעלות במהירות לגובה של תשעה מטרים. בישראל למרבה המזל עדיין לא ארע אירוע בסדר גודל שכזה, אולם לפחות לדברי אריק ליבוביץ,  מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון, אירוע דומה בישראל הוא לא שאלה של "אם" אלא של "מתי". "האירוע יגיע הרבה יותר מהר מרעידות אדמה", הוא אומר בראיון ל" מרכז הנדל"ן ".

"בנובמבר האחרון ירדו בזיכרון יעקב כ-200 מ"מ של גשם בארבע שעות. לו הענן הזה היה הולך טיפה דרומה לכיוון תל אביב או נתב"ג, היינו באירוע אחר לגמרי", הוא מתריע, "גוש דן היה מוצף עם עשרות הרוגים ונזק של מיליארדים. האירוע יגיע. לא בנינו את המערכות כמו באירופה, באופן שמיועד להתמודד עם כמויות כאלה של גשם. תל אביב - והיא הכי מפותחת במדינת ישראל - לא מסוגלת להתמודד עם גשם מקומי של יותר 30 מ"מ גשם בשעה. גם בכמות כזו הם מוצפים עד הברכיים. זה לא נעים, אבל זה לא מוות ולא נזק לרכוש. ברגע שיהיה אירוע קיצון אנחנו נדבר פה על משהו אחר לגמרי".

ישנם שני גורמי מאקרו עיקריים שמגדילים את הסיכוי לשיטפונות, מזהיר ליבוביץ, הבינוי המואץ בישראל ומשבר האקלים. "בעשרים השנה האחרונות החל בינוי מואץ בישראל, שגורם לכך שמים לא מחלחלים לאדמה דרך האספלט", מסביר ליבוביץ, "המשמעות היא שמערכות הניקוז צריכות להתמודד עם יותר מים ונוצרים שיטפונות. זה לא רק הצפה של נתיבים ואז אתה אומר אוקיי, יש לזה מחיר כלכלי שנתיבי איילון יהיו סגורים יומיים. זה אירוע שיכולים להיות בו עשרות הרוגים". מלבד זאת, לדבריו, משבר האקלים גורם לכך שיורדים יותר משקעים בפרק זמן קצר יותר מאשר בעבר, מה שיחד עם השפעות הבינוי מעצים את כמות המים שזורמים לכיוון הים. "יכול להיות שמבחינה שנתית כמות הגשם היא אותו דבר", הוא אומר, "אבל הגשם הופך להיות קצר יותר ואינטנסיבי יותר. אותי לא מעניין כמה גשם יורד ביממה אלא כמה גשם יורד בשעתיים".

"רמת ההגנה על ת"א תרד בחצי"

רשות ניקוז ונחלים ירקון היא תאגיד סטטוטורי, האחראית על ניקוז וטיפוח הנחלים בגוש דן, שהמרכזיים שבהם הם נחל איילון ונחל הירקון. 36 רשויות מקומיות חברות ברשות, מהן 21 עיריות, 9 מועצות מקומיות ו-6 מועצות אזוריות. סך השטח עליו מופקדת הרשות הוא 350 קמ"ר. ליבוביץ, בן 49, משמש מזה כשלוש וחצי שנים כמנהל הרשות, ומלווה מקרוב כל פרוייקט תשתיתי ותוכנית משמעותית המקודמים באזור הצפוף ביותר בארץ.

לדבריו, גם ברמת המיקרו ישנם גורמים המגדילים את הסיכון לשיטפונות. כך למשל פרוייקטי תשתית גדולים כמו המסילה הרביעית באיילון, הם גורמים נוספים שמעצמים את הסיכוי לשיטפונות באזור המרכז. "הם רוצים להכניס את המסילה לתוך הנחל", הוא אומר. "כשאתה מכניס משהו לנחל יש לו פחות מקום לזרום ואז יש הצפה. להקטין את תעלת איילון זה כמו שאתה תכניס לאמבטיה מלאה קוביה מאוד גדולה. מה יקרה למים? לא צריך להיות מהנדס גדול כדי להבין את זה. רמת ההגנה על תל אביב יורדת בחצי". 

יצויין כי נחל איילון הוא עורק הניקוז המרכזי של גוש דן, ומנקז אגן נרחב בשטח של כ־815 קמ”ר, הכולל אזורים עירוניים צפופים כמו תל אביב, רמלה, לוד, חולון ועוד. אורכו של הנחל כ-60 ק"מ כאשר חלקים מתוואי הנחל יושרו או הוסטו לאורך השנים לצורכי פיתוח של פרויקטים לאומיים כמו הרחבת נמל התעופה בן גוריון, נתיבי איילון ומסילות הרכבת. בשל אופיו האורבני של האזור - צפוף, בנוי ורווי תשתיות, מי הגשמים כמעט שאינם מחלחלים בו ומגיעים במהירות אל הנחל, מה שמגביר את הסיכון להצפות קשות באירועי גשם קיצוניים.

על פרויקט המסילה הרביעית: "הם רוצים להכניס את המסילה לתוך הנחל. כשאתה מכניס משהו לנחל יש לו פחות מקום לזרום ואז יש הצפה. להקטין את תעלת איילון זה כמו שאתה תכניס לאמבטיה מלאה קוביה מאוד גדולה. מה יקרה למים? לא צריך להיות מהנדס גדול כדי להבין את זה. רמת ההגנה על תל אביב יורדת בחצי". 

מה עושים ברשות ניקוז ונחלים ירקון כדי להתמודד עם הסכנה משיטפונות באזור המרכז?
"במצב הנוכחי, מטרופולין ת"א אינו מוגן ברמה נאותה מפני נזקי שטפונות. על מנת להתמודד עם סכנת השטפונות ולהגן על המטרופולין נדרשים פתרונות מגוונים, מתקני ויסות להשהית הספיקות במעלה, שבשלבי תכנון שונים אך טרם תוקצבו להקמה בעלות של כ 1.5 מיליארד ש"ח. מתקן ויסות מרכזי נוסף המוקם בימים אלה בפארק אריאל שרון, בעלות של כ-2 מיליארד שקלים, וייפתח להרצה בחורף 25. זה פרויקט שעוד לא היה כמוהו במדינת ישראל. אם עד היום היו בונים כל מיני 'אמבטיות' לניקוז המים, כאן מדובר על מערכת של סכרים דינמיים שמאפשרים לווסת את זרימת המים.

"פרויקט נוסף הוא מובל חדש תת קרקעי לים, המתחיל בפארק אריאל שרון ומסתיים לאחר כ-6 ק"מ במורדות יפו. המובל לים הוא היחיד שיאפשר את הפתרון המלא להגנה נאותה. לצערנו למרות כל המאמצים להשגת תקצוב, המובל נמצא רק בשלב הסטטוטורי, שיסתיים תוך כשנה. טרם נמצא התקציב אפילו לשלב הבא ,לתכנון המפורט, שעלותו כ-200 מיליון ש"ח, ובטח שלא יועד תקציב להקמה של כ 2 מילארד ש"ח".

איך אתה מסביר את זה שלא מוצאים תקציב לפרויקט החשוב הזה?
"עבדנו המון על העלאת המודעות במשרדי הממשלה, אבל התקציבים המוקצים הם נמוכים. עשינו עבודה כלכלית שאומרת כדי לפתור בגדול את כל הבעיות, לא של מדינת ישראל, אלא של המרכז, דרושים שישה מיליארד שקלים. בפועל, התקציב הממשלתי שמוקצה לניקוז במדינת ישראל היום דרך משרד החקלאות , שהוא הרגולטור, הוא 70 מיליון שקל. אתה מבין? גם אם אני אקח את כל התקציב בעשר שנים, אני אגיע ל-700 מיליון".

"גייסתי שותפים אחרים", מציין ליבוביץ, "גייסתי את משרד התחבורה שצריך להגיד לו מילה טובה כי הוא נתן כמה מאות מיליונים. אם הם רוצים לפתח כביש או רוצים לפתח רכבת אז הם אומרים לי לקדם את פתרון הניקוז. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל עשתה תוכנית של 1.3 מיליארד שקל לכל הארץ ובתוכה אנחנו קיבלנו 400 מיליון. היא עכשיו מתקצבת אותי מחדש בקרוב למיליארד שקל.

"בכלל, פרויקטים לאומיים צריכים החלטות ממשלה ספציפיות, איזושהי הצעת מחליטים ספציפית. כשרצו להקים את כביש שש הייתה החלטת ממשלה שדיברה על מקורות תקציביים. זה צריך להיות מערכתי. אני לא רוצה להשתמש במילה קבינט, אבל לא מוצא מילה אחרת, אולי שולחן עגול, ולהכניס את כל השחקנים שיש להם אינטרס כמו משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון, ולעגן תקציב או לבנות מסגרת תקציבית שתאפשר ולא תעכב את הבנייה. כי זה לא רק מגורים, כל התשתיות עוברות באזור המרכז".

"הצפות מורידות את ערך הדירות"

בשנים האחרונות, ותחת לחצי הביקושים ועליות המחירים, עברה מערכת התכנון לקצב אישור תוכניות מהיר, בהיקפים הולכים וגדלים. כך למשל אושרו בשנת 2024 תוכניות לבניית למעלה מ-200 אלף יח"ד, הכמות הגדולה ביותר בכל הזמנים. לשאלה עד כמה  שיקולי ניקוז באים בחשבון בעת אישור התוכניות משיב ליבוביץ כי "תוכניות הבינוי הגדולות המאושרות, כמו תוכנית פינוי מחנות צה"ל, צריפין ורמת השרון הן צפויות להוסיף קרוב ל-400 אלף יחידות דיור למטרופולין תל אביב. אם היום חיים בערך שלושה מיליון תושבים באזור המטרופולין, הצפי בעקבות הבינוי שמספר התושבים יעמוד על 5.7 מיליון.

"עבדנו המון על העלאת המודעות במשרדי הממשלה, אבל התקציבים המוקצים הם נמוכים. עשינו עבודה כלכלית שאומרת כדי לפתור בגדול את כל הבעיות, לא של מדינת ישראל, אלא של המרכז, דרושים שישה מיליארד שקלים. בפועל, התקציב הממשלתי שמוקצה לניקוז במדינת ישראל היום דרך משרד החקלאות , שהוא הרגולטור, הוא 70 מיליון שקל. אתה מבין? גם אם אני אקח את כל התקציב בעשר שנים, אני אגיע ל-700 מיליון".

"התוכניות האלה צריכות לקבל את אישור רשות הניקוז והרשויות המקומיות. אני למעשה מנחה את הרשויות המקומיות מה הפתרונות כדי שיוכלו לאפשר את הבנייה כי אחרת המקומות האלה יהיו מוצפים. מדובר בפתרונות מערכתיים שהם מעבר לגבול של השכונה ואלו פתרונות יקרים. עד שלא יהיה פתרונות ניקוז למעשה לא יהיה ניתן לעמוד בהיצע, הביקושים יעלו, ובהתאם גם מחירי הדיור.

"מצד שני", מסביר ליבוביץ, "ישנה השפעת מחירים על הבינוי הקיים. כך אם הייתה לך הצפה בבית פעם אחת, ,גם אם לא מדובר באירועי קיצון של הרוגים, אתה תקבל פיצוי מהביטוח. שנתיים אחרי זה הבית שלך עוד פעם מוצף ואחרי עוד שנתיים, עוד פעם הבית שלך מוצף. זה מוריד את ערך הדירות כיוון שהמקום מסומן כמקום של אסונות טבע. במקרה הזה הצפות חוזרות ונשנות משמעותם נזקים חוזרים ונשנים, ויש לזה השפעה ישירה על המחיר של הדירות בשכונה, כמו שחינוך לא טוב משפיע על ערך הדירות".