רוכשי מחיר למשתכן הגישו בקשה לייצוגית נגד שבירו ונדחו: "הוכחה תקלה נקודתית בלבד"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת רמי שבירו הנדסה ובנייה והחברה הבת דור-אל ש. הנדסה. בבקשה, שהוגשה באפריל 2022, נטען כי החברות הפרו את הוראות המכרז ואת הוראות הדין במסגרת פרויקטי " מחיר למשתכן ". השופטת לימור ביבי קבעה בהחלטתה כי התובעים, שביקשו להפוך את תביעתם לייצוגית, לא הרימו את הנטל להוכיח קיומה של קבוצת תובעים שעניינם מעורר שאלות מהותיות משותפות.

התובעים קנו משבירו לחוד שתי דירות במסגרת מחיר למשתכן בשנים 2021-2020, ביבנה ובראש העין. בבקשתם טענו 3 טענות עיקריות: הראשונה - גביית התשלומים בגין חיבור לתשתית המים נעשתה בניגוד להוראות המכרז; השנייה - הדירות נמסרו עם ליקויים ואובזרו בניגוד למפרט; והשלישית - גביית התשלומים בגין ביצוע פעולות רישומיות נעשתה בניגוד לצו הפיקוח. כך למשל נטען שנגבו מהתובעים סכומים של כ-400 שקל עבור חיבור לתשתיות בעוד שלפי הוראות המכרז, המחיר למ"ר אמור לכלול גם חיבור לתשתיות. כמו כן נטען כי נגבו מרוכשים אחרים תשלום על חיבור לתשתיות חשמל. הנזק האישי לשני התובעים נאמד בקצת יותר מ-7,000 שקל יחדיו.

לפסק הדין המלא של בית המשפט המחוזי לחצו כאן 

התובעים ביקשו לתבוע בשם שלוש קבוצות: לקוחות החברות בשבע השנים האחרונות אשר נמסרו או עתידות להימסר להם דירות וזאת בניגוד להוראות מכרזי מחיר למשתכן ותוך חריגה מהמפרט המחייב; כלל לקוחות החברות בשבע השנים האחרונות, אשר נגבו מהם סכומים שלא  כדין ומעבר לתעריפים המנויים בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, וכלל לקוחות החברות בשבע השנים האחרונות, אשר חויבו או עתידים להיות מחויבים בעלות חיבור לתשתיות, בניגוד להוראות מכרז מחיר למשתכן. 

השופטת ביבי החליטה כאמור כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח קיומה של קבוצת תובעים שעניינם מעורר שאלות מהותיות משותפות, ושקיימת אפשרות סבירה לכך שהשאלות תוכרענה לטובת הקבוצה, וכן לא הוכיחו כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

השופטת: "תקלות נקודתיות ותו לא" 

בנוגע לטענת על הליקויים קבעה השופטת: "גם לו אלך עם המבקשים כברת דרך ואקבל את המסד הראייתי עליו הצביעו המבקשים לעניין זה, הרי שאינני סבורה כי יש במסד זה כדי לתמוך בטענתם ולפיה הוכח דבר קיומה של מדיניות מפרה בהתנהלות המשיבות ולגישתי, לכל היותר, הוכח קיומן של תקלות נקודתיות ותו לא… פסיקתו העקבית של בית המשפט היא כי ככלל אין להתיר ניהולה של תובענה ייצוגית כשהתשתית ראייתית מצביעה על כך שמדובר בטעויות נקודתיות". 

בנוגע לטענת על הליקויים קבעה השופטת: "אינני סבורה כי יש במסד זה כדי לתמוך בטענתם ולפיה הוכח דבר קיומה של מדיניות מפרה בהתנהלות המשיבות ולגישתי, לכל היותר, הוכח קיומן של תקלות נקודתיות ותו לא" 

לגבי החיבור לתשתיות הוזכרו שתי פסיקות קודמות, אחת של המחוזי בירושלים בתביעה של חברת פרשקובסקי נגד משרד השיכון שבו  נקבע כ חל על הקבלן איסור לחייב את בעלי הדירות בתשלום עבור חיבור לתשתיות החשמל. יחד עם זאת, מצא בית המשפט בעניין זה להבחין בין חיוב הרוכשים לשאת בפיקדון עבור מונה לבין תשלום עבור החיבור עצמו. בעקבות פסק דין זה שבירו בקשה למשוך עתירה בנושא דומה  בתביעה נגד רשות מקרקעי ישראל , בקשה שנדחתה. במסגרת הערעור לבית המשפט העליון נקבע כי חל איסור לגבות תשלומים בגין חיבור לתשתיות.

נזכיר שמשרד השיכון קבע ב-2019 חריג לכלל זה: תשלום בגין מונה המים שבוצע לרשות המים או לתאגיד המים ושולם על ידי הקבלן וייגבה מהרוכש, למעט מקרה חריג שבו הקבלן ביצע תשלום בגין פיקדון של אחד החלקים עבור הרוכש, הוא יוכל לגבות את אותו הסכום מהרוכש. אין קשר בין שני התשלומים, ואין כל דרישה כי התשלום בגין מונה המים יהווה פיקדון, אשר יוחזר לרוכש הדירה.

בעניין החיבור לחשמל  קבעה השופטת ביבי כי בשל פסק הדין הקודם שבו טענו החברות כי נדרשו להפקיד בקופת בית המשפט את כלל הכספים שגבו מהרוכשים בגין החיבור לתשתיות, "קיימת עמימות באשר לשאלה האם לאור פסק הדין בעניין שבירו וחיוב המשיבות בביצוע השבת התשלומים, נותרה קבוצה לייצוג וככל שכן - מהו נזקה. כך או כך, כאמור אינני סבורה כי המבקשים מתאימים לייצג קבוצה זו אשר כלל אינם נכללים בה".

בעניין חיבור לתשתיות המים קבעה כי השופטת כי "ריכוז כלל הראיות כפי שפורטו, מלמד לגישתי באופן ברור כי החיוב נשוא הדיון הוא חיוב בגין מד מים ולא חיוב בגין חיבור לתשתיות המים. זאת, בהינתן שהמשיבות הראו כי קיים חיוב סימולטני של תאגידי המים מהמשיבות עבור מונה מים באותם הסכומים שנגבים מרוכשי הדירות עבור 'חיבור מים'". 

לגבי הטענות לגביית סכומים שלא כדין ומעבר לתעריפים המנויים בצו הפיקוח ובתקנות המקרקעין, דחתה השופטת את טענת התובעים למעט סייג אחד: "עד לסוף שנת 2021 המשיבות גבו מרוכשי הדירות סכומים ביתר, גם לאחר צירוף מס ערך מוסף. כך, נכון לסוף שנת 2021 התעריף הקבוע בתקנות המקרקעין אגרות לנסח מקרקעין היה 74 שקל, כשאין מחלוקת שהמשיבים גבו סכומים גבוהים מכך".

אלא שמהבדיקה עלה שכל סכום היתר שנגבה עבור 2021 היה 800 שקל בלבד, על כן קבעה השופטת: "לאחר שבחנתי את הטענות נחה דעתי כי במקרה זה בו מדובר בליקוי שהוא פרי העבר, ממילא כבר הוסר ומגלם סכום נמוך ביותר – הרי שדי בכך שהמשיבות יעבירו 1,600 שקל לקרן לניהול ולחלוקת הכספים כאמור בסעיף לחוק תובענות ייצוגיות, לסילוק העילה הנובעת מכך".

את קבוצת שבירו ייצגו עוה"ד רונן קצף ודוד טויטו ממשרד פירון.