מהכולל אל הפיגומים: כך נכנסו אלפי חרדים לענף הבניה מאז ה-7 לאוקטובר

מדי בוקר מגיע אברהם ויכלדר (26 ), חרדי חסיד סלונים תושב בית"ר עלית, לירושלים. לכאורה, עוד אחד מעשרות אלפים שמגיעים מדי בוקר לעיר הקודש מערי הלוויין החרדיות שלה על מנת ללמוד או לעבוד באחד ממאות הגופים התורניים הפועלים בעיר. אולם יעדו של ויכלדר הוא אתר הבניה של חברת "אורנשטיין" בשכונת ארנונה, שבו הוא משמש מזה מספר חודשים כמנהל עבודה, ולמעשה אחראי על אתר הבניה כולו.

על אף שהוא בנו של קבלן ידוע בחברה החרדית, ויכלדר מעיד על עצמו שלא "גדל" באתרי בניה, רחוק מכך. כאשר סיים את לימודיו והחל "לפעול בעולם המעשה" כפי שהא מגדיר זאת, עבד בכלל בתחום הפקות האירועים. "אלא שלאחר שהקמתי משפחה עבודה בשעות הערב כבר פחות התאימה". בשלב זה, קיבל פניה מעמותת "מלאכתם" – עמותה המקדמת הכשרות מקצועיות בחברה החרדית, לעבור הכשרה כמנהל עבודה בבניין במלגה מלאה, והשאר היסטוריה. לאחר חצי שנת לימודים, החל סטאז' מקצועי בן 9 חודשים שאותו הוא מסיים בימים אלה.

"קשה לחשוב על מקום מותאם יותר לעבודת חרדים מאשר אתר בנייה", הוא מעיד. "בהיבט של צניעות, זה המקום השמור ביותר כי לא עובדות בו נשים. בכל הנוגע לכשרות – אין דבר כזה מטבחון כמו במשרד, כל אחד מביא את שקית האוכל שלו מהבית. וגם העובדה שבהרבה אתרים לא עובדים בימי שישי כי זה היום הקדוש לערבים, מאד מתאימה גם לנו. גם עבור המעסיקים יש הרבה יתרונות בעובדים חרדים. למשל אין לי סמארטפון. לא תמצא אותי באמצע העבודה יושב שעות על הטלפון".

ועד כמה מרגיש צעיר חרדי בנח באתר בניה, שעל פי הדימוי הרווח כולל בעיקר פועלים ערבים, סינים או מולדבים? ובכן, ויכלדר מתאר תמונת מציאות שונה בתכלית: "המנכ"ל והבעלים של החברה שבה אני מועסק הם חרדים, והם מאד מאמינים בשילוב חרדים בענף. חלק גדול מהעובדים שלהם באים מהקהילה, וגם הספקים השונים שנשכרים על ידם עבור חשמל, אינסטלציה או חימום תת רצפתי - החברות בבעלות חרדים והפועלים חרדים. פועלי הבניין שעוסקים בעבודות הרטובות הם סינים. בכל אתר יש מנהל צוות שדובר גם עברית וגם סינית והתקשורת איתם מתבצעת דרכו. אבל בסך הכל יש המון עובדים יהודים בשטח".

אברהם ויכלדר (26), תושב בית"ר עלית שסיים לאחרונה הכשרה כמנהל עבודה: "קשה לחשוב על מקום מותאם יותר לעבודת חרדים מאשר אתר בנייה. מבחינת צניעות זה המקום השמור ביותר כי לא עובדות בו נשים, לא צריך לדאוג לכשרות כי כל אחד מביא את שקית האוכל שלו מהבית, וגם עבור המעסיקים יש הרבה יתרונות בעובדים חרדים. למשל אין לי סמארטפון, כך שלא תמצא אותי באמצע העבודה יושב שעות על הטלפון"

בסך הכל מרוצה?
"מאד! הלימודים קצרים ולא שילמתי עבורם שקל, ובסופם הוסמכתי למקצוע מכובד עם משכורת גבוהה. לכן אני אומר לצעירים חרדים -  אם כבר החלטתם לצאת לעבוד ואתם מתלבטים באיזה מקצוע לבחור, אז בואו להיות מנהלי עבודה. אחרי הכשרה של חצי שנה כבר מתחילים עבודה בשטח, וכבר כסטאז'ר אני מרוויח עשרת אלפים שקל לחודש. ביום שאתה מנהל עבוד מוסמך, המשכורות כבר יכולות להגיע ל-22-23 אלף שקל וגם למעלה מכך".

"שכר שיכול להגיע ל-40 אלף ש"ח"

הגעתו של ויכלדר לענף דווקא בתקופה זו אינה מקרית. הכשרתו היא חלק מפרויקט רחב היקף שמובילה הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה – גוף שבו שותפות התאחדות הקבלנים בוני הארץ ולהסתדרות, ושמטרתו המרכזית היא עידוד ישראלים לעבוד בענף הבניה. מתקפת השביעי באוקטובר, שהובילה להפסקת עבודתם המיידית של כ-100 אלף פועלים פלסטינים שהועסקו עד לנקודה זו בענף ולמצוקת כח אדם חריפה, יצרה הזדמנות חסרת תקדים עבור הקרן, שהקימה מנגנון הכשרה של עובדים ישראלים לענף במגוון מקצועות – מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות, מפעילי צמ״ה, עובדי בניין וגמר, חשמלאים ובנאי אבן שפה.

במהלך 2024 הכשירה הקרן 2,000 עובדים ישראלים בענף, מהם 400 המשתייכים לאוכלוסיה החרדית. לדברי מנכ"ל הקרן דוד יהלומי, מספרים אלה צפויים להישמר גם בשנת 2025. "מנתוני הלמ״ס עולה שברבעון הראשון של 2024 מספר המועסקים החרדים בענף עמד על כ-8,000 עובדים המהווים כ-3.7% מהמועסקים הישראלים בענף הבינוי, נתון המשקף תוספת של כ-2,000 מועסקים בהשוואה לשנת 2023", הוא אומר. "זה הישג משמעותי ואנו צופים שהמספרים רק ילכו ויעלו".

מתי התחלתם למקוד מאמץ דווקא באוכלוסיה החרדית בכל הקשור להכשרות לענף?
"איך שנכנסתי לתפקיד לפני כשנתיים שמתי את שילוב החרדים בענף כאחת המטרות של הקרן. עוד לפני המשבר של ה-7 באוקטובר, שבו כולם בעצם הבינו את המחסור החמור בעובדי בניין. האמנתי בזה מההתחלה, שיש פה שיש פה קהילה גדולה של אנשים שמאוד מתאימים לענף".

מה הופך אותם למתאימים?
"מההיכרות הקודמת בנקודות השקה אחרות כאלה ואחרות עם העולם החרדי, אני הבנתי שהדימוי שיש למגזר, שאף אחד לא עובד וכולם רוצים להיות בישיבות, שזה מיתוס. ההכללה הזאת קודם כל חוטאת לאמת. 62 אחוז מהחרדים עובדים לפי הלמ"ס, ובקרב הגברים החרדים זה 55 אחוז, אז ברור שזה נמוך יחסית ועדיין, יש חלק ניכר שעובד ומתפרנס.

"ועכשיו אתה מציע להם משרה שמאופיינת בשכר מאד גבוה. שמנהל עבודה מתחיל במשכורות של 15-17 אלף שקל, ויכול להגיע גם להגיע ל-35 ו-40. עוזרי בטיחות זה גם מקצוע מבוקש, וגם פועל בניין פשוט יכול להביא היום בין בין 600 ל-900 שקל ביום. בכמה מקצועות מרוויחים ככה? תחשוב על בחור חרדי שעבד בשחור או שלא עבד ונסמך רק על איזה 1800 שקל בחודש, שפתאום הוא מתחיל להשתכר איזה 14 אלף שקל בחודש. מה זה עושה למשפחה? מה זה עושה לכלכלה?".

אז איך בעצם מתחילים להניע תהליך כזה מול המגזר החרדי? לדברי יוליה נוביק אלוש, סמנכ״לית פיתוח ואסטרטגיה  בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, "ההצלחה של מהלך כזה תלויה לא רק בהכשרות מקצועיות איכותיות, אלא גם בעבודה משותפת עם שותפים משמעותיים ממשלתיים ופילנתרופים כמו הביזנס, ג’וינט תבת (תכנית יסודות) ומלאכתם שמביאים ניסיון רב בליווי תעסוקתי מותאם - הן לאוכלוסייה החרדית והן למעסיקים כאחד. בשיתוף פעולה הדוק – אנחנו מייצרים תשתית שמאפשרת השתלבות אמיתית וארוכת טווח".

מנכ"ל הקרן לפיתוח ענף הבניה דוד יהלומי: "אנחנו מקבלים פידבקים מתוך ההכשרות על כך שהם מאד חדים ולומדים מהר. מי שלמד גמרא, זה קטן עליו. גם החוויה של קבלנים שמעסיקים חרדים היא מעולה. הם מאוד חרוצים, וגם מתאפיינים במוסריות גבוהה. בעולם המושגים שלהם לעשות שיחת טלפון פרטית במהלך שעות העבודה, זה גזל מהמעסיק. זה גם לא סוד שיש תופעת גניבות שהיא בעיה משמעותית באתרי בניה. עובד חרדי לא ייקח מהאתר בורג".

יהלומי מוסיף כי במסגרת השיח שהתפתח "הסתבר שראשי הקהילות החרדיות לא מתנגדים. נהפוך הוא. עוד לפני ה-7 באוקטובר הבאנו את השר גולדקנופף לביקור באחת המכללות שהכשירה חרדים, והוא אמר 'אני קורא לציבור החרדי לצאת לעבוד בענף הבנייה'. זה מתועד".

"הלימוד עדיין חשוב יותר"

על אף האופטימיות שמפגין יהלומי, ישנן גם לא מעט רגישויות ומורכבויות. הגדולה שבהן היא אידיאל הלימוד, אליו מחוייב המיינסטרים החרדי, אשר מהווה גם את הצידוק המרכזי של בני המגזר להשתמטות משירות צבאי. מי שנמצא בכל יום מ-7 בבוקר עד אזור 18 בערב באתר בניה, הוא מן הסתם מי שכבר אינו לומד בכולל. ובנושא הזה הציבור החרדי אינו עשוי מקשה אחת, ולכל זרם יש את המאפיינים הייחודיים לו.

הציבור הספרדי הוא הפחות "בעייתי" בהקשר הזה, ועבודת גברים לצורך פרנסת משפחתם היא המקובלת בו ביותר. מה שמשאיר אותנו עם שני הזרמים האשכנזים – הליטאים והחסידים. בעוד שבקרב הליטאים אידיאל לימוד התורה חזק יותר, ורמת הבושה של מי שנפלט מהמסגרות התורניות גבוהה בהתאם, בציבור החסידי הרעיון שאב המשפחה צריך לשאת בעול הפרנסה הוא מקובל, והיציאה לעבודה אינה נחשבת למשהו שצריך להתבייש בו. עם זאת, יש בציבור זה גם רתיעה גדולה יותר, לעומת הליטאים, מהעולם המדעי-אקדמי. השילוב של שני המאפיינים הללו - לגיטימציה חברתית לעצם היציאה של גברים לעבודה מצד אחד, אך התרחקות מתחומים שמצריכים השכלה אקדמית מצד שני - הופך את בני הזרם החסידי למי שעבורם תחומי עיסוק טכניים ועבודות כפיים מתאימות במיוחד.

עמותת "מלאכתם" הפועלת לשילוב חרדים בשוק העבודה הקצתה מלגות לימוד לכ-150 חניכי קורס מנהלי עבודה. לדברי המנכ"ל הלל שטיין, "אנחנו לא פונים למי שעדיין בכולל, אלא רק למי שכבר יצאו לעבוד, ומסייעים להם לשדרג את מצבם. אנחנו לרגע לא טוענים שהעבודה חשובה יותר מהלימוד. גם מי שעובד מוצא לעצמו את הזמן ללמוד, כך שאין שום התנגשות בנושא הזה"

אחד מהארגונים המרכזיים שהזכיר יהלומי, העוסקים בשילוב הציבור החרדי בעולם התעסוקה, היא עמותת "מלאכתם", שמאז הוקמה לפני כ-6 שנים הוכשרו באמצעותה קרוב ל-2,000 צעירים חרדים למקצועות שונים, מתוכם כ-150 הוכשרו כמנהלי עבודה לענף הבנייה. עוד הוכשרו באמצעות העמותה חשמלאים עם הכשרה ייעודית לענף הבניה. עוד הכשירה העמותה עד כה גם סוכני ביטוח, מנהלי חשבונות ויועצי משכנתאות.

לדברי הלל שטיין, מנכ"ל העמותה, שני הפרמטרים לפיהם בוחרת העמותה את ההכשרות המקצועיות שלה, הוא היותה של ההכשרה לא מאד ארוכה מצד אחד, ומקנה כושר השתכרות גבוה לבוגריה מצד שני. עיקר המימון לעמותה ניתן על ידי פילנתרופים חרדים אמריקאים, שרואים בהשתלבות בשוק העבודה אמצעי לשיפור מצבה של האוכלוסיה החרדית בישראל. "יש לנו גב מכל הקהילות ומכל הרבנים לפעילות שלנו", מדגיש שטיין. עם זאת לדבריו, עיקר המלגאים של העמותה עד כה הגיעו מקרב הקהילה החסידית.

איך הפניה שלכם אל הצעירים החרדים לצאת לעבוד משתלבת עם אידיאל הלימוד בחברה החרדית?
"צריך להפריד בין מי שעדיין לומדים כל יום בכולל, ומי שכבר לא. אנחנו פונים רק למי שכבר יצאו לעבוד, ומסייעים להם לשדרג את המצב שלהם. אבל גם אנחנו לרגע לא טוענים שהעבודה חשובה יותר מהלימוד. היה לנו כנס בוגרים גדול יחד עם התורמים של העמותה שהגיעו מארצות הברית. הם נאמו ואמרו להם – 'אל תשכחו מה באמת חשוב בחיים'. כך שאין שום התנגשות בנושא הזה".

מתי מנהלי עבודה באתר בנייה מספיקים ללמוד?
"כל אחד קובע לעצמו את זמן הלימוד שמתאים לו. יש את מי שיושבים בערבים, יש כאלה שקמים עם שחר לפני תחילת העבודה. באחד המקרים ביקרתי באתר בניה שמסיבה כלשהי העבודה בו הופסקה לזמן מסוים, ומצאתי את אחד העובדים החרדים יושב בפינה עם ספר ומנצל את הזמן ללימוד".

אם תשאל ברחוב מי האוכלוסייה שעובדת באתרי בניה, יגידו לך שמדובר בעיקר בלא יהודים. כשאתם מציעים את הכשרות לצעירים חרדים, יש קושי להתמודד עם הסטיגמות הללו?
"במידה מסוימת. אבל במהלך ההכשרה יש חלק שמוקדש למה שמחכה להם מבחינה חברתית באתר הבניה, מי האוכלוסיות ואיך לתקשר איתם. לא שמתי לב שהיתה בעיה מיוחדת בנושא הזה. אבל מנהל העבודה או מפקח בניה הם לא עובדים פיזיים, ואלו תפקידים שניתן להתקדם בהם. חוץ מזה, אם מדברים על הנושא החברתי, ישנה גם תופעה של 'חבר מביא חבר' במסגרתם עבדים חרדים מביאים לענף עוד עובדים מהקהילות שלהם".

עוד צופה שטיין כי חלק מבוגרי ההכשרות צפויים לפתוח בעתיד חברות קבלניות משלהם: "חלק מהם כבר מדברים על זה. וכשזה יקרה, החבר'ה האלה יגייסו עובדים נוספים מתוך המגזר. אני מאד ממליץ על הכיוון הזה, כי זו עבודה עם איכות, ואני מרגיש שזכינו להיות פורצי הדרך של שילוב חרדים בענף. אם בכיתה הראשונה היינו סקפטיים, היום אנחנו רואים את הבוגרים משתלבים בחברות, ועוד ועוד כיתות נפתחות".

גוף נוסף אשר פועל כ"מתווך" בין ענף הבנייה לחברה החרדית הוא ארגון הג'וינט, באמצעות אגף תבת העוסק בפיתוח תוכניות שונות להגדלת הפריון במשק הישראלי. לדברי ישראל יום טוב, מנהל תוכניות חברה חרדית בג'וינט, פתח הארגון בשנה האחרונה בפרויקט ייעודי לשילוב כח אדם חרדי בענף בשם "יסודות", במסגרתו הוכשרו עד כה כ-150 עובדים. מלבד זאת מתמקד הארגון בפיתוח של חברות בניה ושיפוץ קטנות שכבר היום נפוצות מאד במגזר, ועוזר להן לגדול.

שי אהרוניאן, בעל חברת הבנייה ירום אור, שהכניס לחברה כמה מבוגרי ההכשרות החרדיות: "יש להם עקומת למידה מאוד גבוהה, הם מאוד אינטליגנטים, ואני מאד שמח שהם נכנסו לחברה שלי. לפני כשבוע הראשון מבין העובדים סיים את הסטאז' והיום הוא מנהל עבודה לכל דבר ועניין. עד לא מזמן הם היו תלמידי ישיבה שקיבלו קצבת קיום, והיום כבר בסטאז' הם משתכרים 13 אלף ש"ח בחודש, ולאחר ההסמכה השכר עולה ל-15 וגם ל-17 אלף שקל. אני שמח לשלם להם את זה כי הם מייצרים לי שקט באתרים ומאד מחויבים"

"המטרה שלנו היא לקחת קבלני שיפוצים קטנים. לגרום להם לגדול ולקחת עבודות הרבה יותר גדולות ומשמעותיות. שאנחנו מאמינים שזה בעצם יגרום למשיכה של עובדים חדשים לענף. אם היום יש קבלן חרדי שעד היום העסיק עשרה עובדים, אז אחרי שיהיו לו פרויקטים גדולים הוא יעסיק 30. חלק מאותם 30 יהיו חרדים מהקהילה שלו וזה יעזור לנו לתגבר בעצם את הענף וגם להעלות את הפריון".

ואיך אתם מצליחים אל המועסקים הפוטנציאליים ולעודד אותם להגיע להכשרה?
"זה לא פשוט, ומסתמך על הערוצים שכבר בנינו לאורך השנים אל הקהילות. יש פה בסוף איזשהו כביש שצריך לחצות אותו. יש הרבה הון אנושי איכותי שנמצא בצד ימין של הכביש, שחלקו בהחלט רוצה לעבור לצד השני של התעסוקה. אנחנו מנסים לקחת את המשפך הזה ולהטות אותו גם לכיוון ענף הבנייה, ובתהליך הזה צריך לתת יותר מיד אחת. כדי לעבור את הכביש צריך שתי ידיים, כי עבודה באתר בנייה לא דומה לעבודה במשרד. זה אתר שמורכב מהרבה סוגים של אנשים. הוא מלוכלך, הוא קשה, הוא מתחיל מוקדם, אבל בין הצעירים החרדים יש את מי שסוג העבודה הזה בול מתאים לו".

"עקומת למידה גבוהה מאד"

ועד כמה גדולה מוכנותם של הקבלנים להעסיק כיום פועלים חרדים? ובכן זו כך מסתבר גבוהה למדי, ולו רק בגלל שהמחסור האדיר של עובדים כיום בענף לא מותיר להם ממש ברירה. ואולם אם להסתמך על דבריו שי אהרוניאן, בעלי חברת ירום אור הבונה בנייני מגורים יוקרתיים ופרויקטים לשימור בתל אביב, הרי שמה שהחל כמענה למצוקה מיידית - התברר כפתרון מולח למדי.

"עד ה-7 לאוקטובר היו לי בחברה למעלה ממאה עובדים ומהנדסים פלסטינים שעבדו אצלי בחברה. כולם גרו בתל אביב בדירות שכורות, ויצאו פעם בשבוע-שבועיים הביתה", הוא מתאר. "כשפרצה המלחמה, ביום אחד אין לך יותר עובדים בחברה. אתה ערום ולבד. ואז התחלתי לגייס בעיקר עובדים זרים. היום יש לי עובדים משבע מדינות באתרים - מתאילנד, סרי לנקה, סודן, אוקראינה. זה לא קל כי כל אחד דובר שפה אחרת. כלי העבודה הכי חזק היום באתר הבניה זה 'גוגל טרנסלייט'".

לצד כל אלה גייס אהרוניאן גם מספר עובדים חרדים, ועשה זאת באופן עצמאי. בשלב מסוים הוצע לו מטעם הקרן לעידוד הענף לשלוח אותם להכשרה כמנהלי עבודה תוך התחייבות שיוחזרו אליו לתקופת הסטאז'. "הם עשו קורס מנהלי העבודה, ובעצם את ההכשרה שלהם לצורך קבלת הרישיון הם עוברים אצלנו באתר".

אהרוניאן שופע מחמאות לעובדיו החרדים: "יש להם עקומת למידה מאוד גבוהה, הם מאוד אינטליגנטים ומאוד מאוד מבינים. אני שמח מאד שהם נכנסו לחברה שלי והפכו לחלק ממנה. לפני כשבוע, הראשון מבין העובדים סיים את הסטאז', קיבל את תעודת מנהל העבודה וכמובן הוא נשאר אצלי, והיום הוא מנהל עבודה לכל דבר ועניין. עד לא מזמן הם היו תלמידי ישיבה שקיבלו קצבת קיום, והיום כבר בסטאז' הם מגיעים למשכורת של 13 אלף שקלים בחודש, ולאחר ההסמכה השכר עולה ל-15 ולפעמים גם ל-17 אלף שקלים. אני שמח לשלם להם את המשכורות האלה כי הם מייצרים לי שקט באתר. הם מאוד מחויבים ומבינים במהירות".

ישראל יום טוב, מנהל תוכניות חברה חרדית בג'וינט: "המטרה שלנו היא לקחת קבלני שיפוצים קטנים שהחברה החרדית משופעת בהם, לגרום להם לגדול ולקחת עבודות הרבה יותר משמעותיות. אם היום יש קבלן חרדי שעד היום העסיק עשרה עובדים, אז אחרי שיהיו לו פרויקטים גדולים הוא יעסיק 30. חלק מאותם 30 יהיו חרדים מהקהילה שלו וזה יעזור לנו לתגבר בעצם את הענף וגם להעלות את הפריון"

שילוב עובדים חרדים באתר הבניה הצריך אותך כמעסיק לבצע התאמות כלשהן?
לא. הבעיה היחידה זה ימי חול המועד, כשאצלם בחול המועד לא עובדים. אבל אני מקבל את זה באהבה, מכבד אותם ואני דואג לצמצם את הפעילות בימי חול המועד לכמעט אפס באותו אתר שבו נמצא אותו מנהל עבודה. זה בסדר, לא יקרה כלום אם בימי חול המועד, שהם שלושה-ארבעה ימי עבודה, התפוקות יהיו נמוכות יותר או שסוגרים את האתר. סגרתי את האתר בחול המועד פסח האחרון ולא הרגשתי איזה חיסרון".

עד כמה אתה ממליץ לקולגות שלך בענף על הכנסת עובדים חרדים לחברה?
"ממליץ מאד. הם אנשים מאוד לויאלים, אנשים מבינים שמגדילים ראש ודוחפים את החברה קדימה".

גם לדברי יהלומי, הוא מקבל פידבקים מעולים מהשטח. "החוויה של קבלנים שמעסיקים חרדים היא מעולה, ואחרי שהם ראו כי טוב הם רוצים עוד", הוא מספר. "בסופו של דבר הם מאוד חרוצים, וגם מתאפיינים במוסריות גבוהה. בעולם שלהם יש מושג שנקרא 'גזל'. אם חרדי יעשה שיחת טלפון פרטית באמצע העבודה, אז מבחינת התורה, מבחינת עולם הערכים שלו, זה נקרא גזל. זה גם לא סוד שיש תופעת גניבות שהיא בעיה משמעותית באתרי בניה. עובד חרדי לא ייקח מהאתר בורג ובטח שלא מברג.

"חוץ מזה אנחנו מקבלים פידבקים מתוך ההכשרות על כך שהם מאד חדים ולומדים מהר. מי שלמד גמרא, זה קטן עליו. אז ככל שייכנסו יותר חרדים לענף, ככה אני חושב שירצו אותם יותר. המטרה בסופו של דבר היא לצמצם באמצעות ההכשרות הללו את התלות בכח אדם זר. לא נצליח לבטל אותה לגמרי, אבל לצמצם אותה - נוכל".