פגיעה של כ-131 מיליארד ש"ח ועיכוב מסירה ממוצע של חצי שנה: עתירת ענק של הקבלנים נגד הממשלה
התאחדות הקבלנים דורשת מבג"ץ כי יורה לממשלה לנמק מדוע לא קידמה פתרונות מעשיים לפגיעה הקשה שנגרמה לענף בשל הפסקת עבודתם של פועלים פלסטינים הנמשכת עד היום, מדוע לא גובש מתווה פיצויים לענף, ומדוע לא שונה חוק המכר דירות אשר מטיל את מלוא האחריות לעיכובי המסירה על הקבלנים. נשיא ההתאחדות: "גם שנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה לא גובש כל פתרון"

התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבניה (גוף בבעלות משותפת להתאחדות ולהסתדרות, נ"ב) הגישו הבוקר (ג') עתירה מנהלית לבג"ץ נגד הממשלה, ובפרט נגד ראש הממשלה, שרי השיכון, האוצר והמשפטים וכן נגד הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, זאת בעקבות הפגיעה בענף הבניה והתשתיות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", המוערכת בעתירה בשווי של כ-131 מיליארד שקל.
בעתירתם, דורשים הקבלנים מבג"ץ כי יוציא צו אשר יורה לממשלה להשיב מדוע לא מוקם צוות בין משרדי לגיבוש פתרונות מעשיים למשבר הנגרם עקב הטלת הסגר המתמשך על כניסת פועלים פלסטינים לישראל אשר נמשך עד היום, מדוע לא נקבע מתווה פיצויים ממשלתי לענף, וכן מדוע לא מתקנת הממשלה את חוק המכר דירות, אשר נכון להיום מגלגל את מלוא האחריות לעיכובים במסירת הדירה על הקבלנים בלבד, ומחייב אותם בפיצוי הרוכשים. זאת כאשר על פי הערכות ההתאחדות, העיכוב הממוצע שנגרם בשל נזקי המלחמה עומד כיום על כחצי שנה בממוצע לדירה.
בעקבות הגשת העתירה מסרה הבוקר ההתאחדות כי "על בסיס נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה כולו אובדן של 98 מיליארד שקל, המהווים כ-4.9% מהתמ"ג וכ-45% מתפוקת ענף הבנייה. הוספת הרבעון האחרון של שנת 2023 מביאה לנזק לענף של כ-131 מיליארד שקל במצטבר מפרוץ המלחמה". על אף שהאחריות למצב מוטלת לפתחה של המדינה האחראית על תחום העובדים הזרים, כותבים בעתירה באי כוחה של ההתאחדות, עו"ד איה רייך מינא ועו"ד דין כפרי ממשרד פישר (FBC), כי המדינה בוחרת, "בין אם במחדל ובין במעשה, להטיל אותה על הקבלנים באופן מלא ומוחלט, על כלל ההשלכות הנובעות מכך".
"בענף כולו סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים"
לצד המחסור החריף בפועלים, שנגרם בשל הסגר על שטחי יהודה שומרון ועזה, טוענת ההתאחדות להשלכות מזיקות נוספות של המלחמה על הענף, בהן גיוס עובדים וכלי צמ"ה למילואים, סגירת אתרי בנייה, הוראות פיקוד העורף המונעות עבודה ועוד.
עוד טוענים הקבלנים כי המחסור בעובדים הביא לעיכובים גם בלוחות הזמנים של פרויקטי תשתית ופרויקטי בנייה ציבורית-חוזית. הם מדווחים כי בהתקשרויות עם מזמיני עבודות בנייה ציבוריים, דורשים הגופים המזמינים מהקבלנים לעמוד בלוחות הזמנים המקוריים, אשר אי עמידה בהם מאפשרת הטלת קנסות, עיכובים בתשלום וחילוט ערבויות.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק: "מתחילת המלחמה, פנתה התאחדות פעם אחר פעם לגורמי הממשלה השונים והתריעה על השפעת המלחמה על הענף. היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה מידה, והענף כולו ורוכשי הדירות סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות. דרשנו מהממשלה פתרון חקיקתי או כל פתרון רוחבי אחר שיכיר במלחמה כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות בשל המלחמה לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה ויידרש פתרון אחר.
"על אף הפניות הרבות והפגישות שלנו עם נציגים שונים של הממשלה, הממשלה לא יצרה שום הסדר חקיקתי ולא הציגה שום עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא אחרי כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. השאלה שעולה לאורך כל התקופה הזו, היא האם ניתן להגדיר את המלחמה כאירוע כוח-עליון ואני אומר, שזהו אירוע כוח-עליון לפי כל חוק".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
תגובות