"אני רוצה להאמין שתוך 5 שנים נראה פה מבנים מאוכלסים. המערכת הלאומית צריכה להתגייס לזה"

כמעט שלושה שבועות חלפו מאז פגיעת הטיל הקטלנית בבת ים. במהלכם, ביצעה העירייה בראשותו של צביקה ברוט שורה ארוכה של פעולות, אולם מול תופעה אחת גם היא נותרה חסרת אונים – ריח הריקבון העז ששורר באזור הפגיעה. "המבנים כאן נותקו מתשתיות, כולל מים וחשמל, והמזון שהיה במקררים שלא עובדים וקבורים מתחת להריסות התחמם ונרקב", מסביר מהנדס העיר ישי ולנסי את מקור הריח, כאשר אנו פוגשים אותו באתר הפגיעה.

"פעלה פה גם קצביה וכל הבשר שהיה בה גם הוא קבור פה. התחלנו להוציא פסולת ביתית מהבתים אבל זו סוגייה מורכבת. אם מצליחים להגיע למקרר מרוקנים אותו. זה לא אירוע הנדסי אלא מפגע תברואתי, אבל זה אירוע דרמטי. לא הבנו שאנחנו צריכים להתמודד עם זה שיש בבתים פסולת שנרקבת וצריך לפנות אותה. עד שאתה מבין את זה אז אתה כבר באיחור של שבוע, וכל יום שעובר בחום של יוני-יולי זה הולך ומחמיר".

עוד לדבריו, עולות שאלות משפטיות, "האם אנחנו יכולים להיכנס לדירה, לפתוח לבן אדם את המקרר? באיזו סמכות? מצד אחד מדובר בחיים של אנשים שגרים עדיין באזור, מצד שני, צריך להתמודד בהיבטים של חוק ולא לפגוע בזכויות הפרט. מנסים לאזן בין הדברים. אתה מתרוצץ בשטח בין הריסות, ובמקביל אתה גם קורא החלטות וחוות דעת משפטיות". 

"פסולת שנרקבת וצריך לפנות". ההריסות בבת ים ( דוד מהנדסים )

ב-15 ליוני, בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, פגע טיל איראני פגיעה ישירה בבניין מגורים בבת ים. התוצאה הייתה טראגית: תשעה בני אדם נהרגו בעקבות הפגיעה, חמישה מהם בני משפחה אחת, בהם שלושה ילדים. גם מבחינת רכוש התוצאה הייתה קשה:  פגיעת הטיל יצרה הרס עצום, שמשתרע על פני רדיוס של 200 מטר וכולל פגיעה ברמות שונות בכ-110 בניינים, מתוכם 20 הוגדרו כבעלי מסוכנות קונסטרוקטיבית, כזו אשר אינה מאפשרת את שיקום המבנים אלא מחייבת את הריסתם. כתוצאה מפגיעת הטיל פונו מבתיהם כ-1,600 תושבים, בהם 200 ילדים.

"פעלה פה קצביה וכל הבשר שהיה בה גם הוא קבור פה. התחלנו להוציא פסולת ביתית מהבתים אבל זו סוגייה מורכבת. אם מצליחים להגיע למקרר מרוקנים אותו. זה לא אירוע הנדסי אלא מפגע תברואתי, אבל זה אירוע דרמטי"

השבוע, שבועיים אחרי פגיעת הטיל, נפגשנו לשיחה באתר הפגיעה עם מהנדס העיר בת ים ישי ולנסי, כדי לנסות ולהבין כיצד העירייה נערכת להתמודד עם התוצאות ההרסניות של פגיעת הטיל.

מה עשיתם בשבועיים האחרונים?
"העבודה המרכזית שהייתה לנו באירוע הזה הייתה להתחיל למפות את המבנים שנפגעו ולסווג אותם", מסביר ולנסי, "העירייה גייסה מהנדסים והנדסאי בניין וחילקנו את כל המרחב לאזורים. הכנו לעצמנו איזו תוכנית עבודה שהגדירה לכל מהנדס ומהנדס מה השטח שהוא בוחן. עבדנו במעגלים מתרחבים, עד שהגענו לנקודה שבה ראינו שהנזק הוא כבר שולי או לא רלוונטי. ביצענו את התהליך הזה על שטח עצום, בערך 150 דונם.

"בסופו של דבר יצרנו מפה שנתנה לנו תמונת מצב טובה מה מצבנו, איפה המבנים שנפגעו קשה, איפה בינוני ואיפה קל. על בסיס המפה הזו התחלנו להוציא למחרת לציבור הודעות אילו מבנים עירוניים צריכים להתפנות באופן מיידי ואילו מבנים איתנים. במשך השבועיים שלאחר מכן עשינו בדיקות נוספות משלימות, מעמיקות לפי הצורך, שכללה גם כניסה לדירות, וכל הזמן עדכנו גם את הסיווג. יכול להיות מבנה שזיהינו במיפוי הראשון שהוא מאוד מסוכן, ולאחר בדיקה נוספת ביצענו איזשהו עדכון באופן שמיטיב, או להיפך, והתאמנו את המפה".

לדבריו, משימה נוספת שהעירייה לקחה על עצמה לא הייתה הנדסית במהותה, אלא אנושית: "מה שקרה הוא שאנשים יצאו מהבית עם מה שיש להם על הגוף, והתפנו למלון או לדיור חלופי אצל קרוב משפחה. אנשים רצו לשוב הביתה לקחת כמה חפצים אישיים, דברים שיקרים להם, דברים סנטימנטליים. זה צורך אנושי מאוד משמעותי והעירייה רצתה לענות על הצורך הזה. להגיע לחפצים המאוד אישיים שלהם. לא רהיטים, אלא באמת להגיע לאיזה אלבום משפחתי. שיניים תותבות שמישהו לא הספיק לקחת. הקדשנו לזה הרבה מאוד זמן. אפשרנו לאנשים להגיע בצורה מסודרת ככל שניתן וזה הצריך מאיתנו באמת לעשות עוד בדיקות נוספות לאיפה אפשר להגיע כרגע עם תחת מגבלות מסוימות. יצאנו למבצע כזה שנמשך על פני שבוע שבוע וחצי".

שני המבנים הראשונים במתחם ייהרסו כבר בשבוע הבא 

מה העירייה מתכננת לעשות עם המקום הזה?
"לפני האירוע, חלק משמעותי מהשטח השתייך לתוכנית ההתחדשות העירונית 'המבואה הצפונית' שבסמכות הוותמ"ל. היא צפויה להגיע לדיון בהפקדה בעוד כמה חודשים. לאירוע צפויות להיות השפעות על התכנון, כי יש מבנים שנפגעו אבל לא היו מתוכננים להתפנות ולהיבנות מחדש. קרה מה שקרה, ועכשיו זה משנה את התוכנית. אחרי שהבניינים ייהרסו תתפנה לנו קרקע, ונשאלת השאלה האם נרצה לתכנן מבנה אחר או דווקא להקצות את הקרקע לאיזו פונקציה אחרת? זה מצריך איזו מחשבה, וממש לא לכוון לברירת המחדל שיש באירועים כאלה של 'בוא נבנה את הבניין מחדש אחד לאחד'. אנחנו בוחנים את האפשרות להוציא מהתוכנית הגדולה מתחמים לטובת קידום תוכנית נפרדת, מצומצמת יותר, כדי באמת לתת פוש ולהיות יותר מהירים עם המתחם הפגוע". 

לדברי ולנסי בשבוע הבא צפויה העירייה להרוס את שני המבנים הראשונים במתחם "מתוך כוונה להיפרד מהמראה של האסון, לפנות את ההריסות ולהתקדם לפיתוח החדש. זה יקרה בהדרגה. נתחיל עם השניים הראשונים ונעבור לבאים לאחר מכן. נקבל פה איזשהו מישור לפתח אותו לטובת גינה זמנית לציבור, ובמקביל לקדם את התכנון איך שנרצה. אנחנו רוצים להוציא מכאן כמה שיותר מהר את ההריסות ושהמקום יחזור להיות סביבת מגורים ראויה. מאוד הייתי רוצה להאמין שתוך חמש שנים נראה פה מבנים מאוכלסים. אני מרגיש שזו חובתנו כי מבחינת התושב חמש שנים זה נצח. למרות שזה יומרני, נראה לי שכאילו כל המערכת המקומית והלאומית צריכה להתגייס לדבר הזה".

"בשבוע הבא צפויה העירייה להרוס את שני המבנים הראשונים במתחם מתוך כוונה להיפרד מהמראה של האסון, לפנות את ההריסות ולהתקדם לפיתוח החדש. זה יקרה בהדרגה.  אנחנו רוצים להוציא מכאן כמה שיותר מהר את ההריסות ושהמקום יחזור להיות סביבת מגורים ראויה

ומה חושבים על כך במוסדות התכנון?
"זה עדיין לא בשלב שזה כבר מגובש גם להיבטים התכנוניים. ההיבט התכנוני הוא מרכזי אבל הוא לא היחיד, יש גם את ההיבט הכלכלי. השיח שאנחנו מקיימים הוא לא רק עם מוסדות התכנון, אלא גם עם משרדי הממשלה, עם משרד האוצר ורשות המיסים כדי להבין איך מנסים לבנות יחד איתנו מתווה שעושה שכל לכולם. איך מגיעים לתוצאה שהיא תכנונית טובה אבל שהיא גם כלכלית טובה למדינה והכי חשוב הוא נותן מענה הכי טוב שיכול להיות לציבור שנפגע. כרגע נבחנים כל מיני מתווים די חדשניים שמאפשרים את זה. זה מתווים שבאמת מעורבים בבנייה שלהם הרבה מאוד שחקנים, גם מהשלטון המקומי, גם מהשלטון המרכזי".

"הרבה מאוד באו ותמכו בנו. ממינהל התכנון, מהוועדה המחוזית וממטה התכנון. שרים הגיעו לכאן. כולם ממש ממש רוצים לעזור, כל אחד בחלקו, ועכשיו זה המאני טיים. מה שקרה כאן הוא מאוד חריג בקנה מידה שלו ומחייב חשיבה אחרת. חייב להיות מנגנון אחר שמתאים לאירוע. ובאמת, בשבועיים האחרונים, חוץ מפעילות למה שנקרא הטווח המיידי, התחלנו כבר את השיח על הטווח הבינוני והארוך מול צוותים בין-משרדיים של הממשלה, בהובלה של ראש העיר, שממש מייחס לעניין זה הרבה מאוד חשיבות, איך דוחפים את זה ומגיעים לתוצר שהוא הוא הכי טוב וגם הכי משתלם כלכלית בסוף".

"רוצים להיות ועדה עצמאית" 

כעת קשה לזכור זאת, אולם ערב האסון נשמעה לא מעט ביקורת מצד קבלנים הפועלים בעיר על מדיניות ההתחדשות העירונית של העירייה. כנס חירום של קבלנים על מנת לקדם פעולה נוספת בנושא אף נקבע – ומעולם לא יצא לפועל בעקבות פרוץ המלחמה.

"אנחנו חד משמעית רוצים להיות ועדה עצמאית. עברנו תהליך מסודר של בקרה שביצע מינהל התכנון , האגף לבקרת ועדות. עברנו בקרה על ידי הרשות לאכיפת דיני מקרקעין. עשינו תהליך מדהים בשנים האחרונות. העבודה של צוות הוועדה היא ברמה מאוד גבוהה" 

לשאלה האם עכשיו, בעקבות האסון שהתחולל, צפויה הוועדה המקומית והוא כמהנדס העיר לשנות גישה בכל הקשור להתחדשות עירונית הוא משיב: "בת ים היא אחת מהערים המובילות בתחום ההתחדשות. כמות היוזמות והתוכניות שהעיר מקדמת לטובת התחדשות ולטובת פינוי בינוי היא אדירה בהשוואה לרשויות אחרות. העיר הכינה תכנית כוללת להתחדשות עירונית שחלה על כל העיר והיא עוברת ממש אוטוטו לוועדה המחוזית להמשך התהליך. התכנית הזו אין לנו שום כוונה לשנות. אנחנו מרוצים ממנה ונמשיך לקדם יוזמות. ונמשיך לדחוף את המיזמים של ההתחדשות.

"כשיש אירוע כזה, נורא הגיוני להאיץ עוד יותר את ההתחדשות, אבל אני מרגיש שגם קודם היינו בהאצה. אני לא רוצה להשלות אף אחד. אנחנו בפול גז בהשוואה לרשויות אחרות ונמשיך להיות בפול גז כמו שהיינו. ובהקשר הזה נגיד שנורא חשוב לנו, לטובת היעילות של תהליכים, לקבל כמה שיותר סמכויות לאישור של תוכניות".

אתם רוצים להפוך להיות ועדה עצמאית?
"חד משמעית. עברנו תהליך מסודר של בקרה שביצע מינהל התכנון , האגף לבקרת ועדות. עברנו בקרה על ידי הרשות לאכיפת דיני מקרקעין. עשינו תהליך מדהים בשנים האחרונות. העבודה של צוות הוועדה היא ברמה מאוד גבוהה. אנשים מאוד מוכשרים, מקצועיים, מסורים לעבודה גם במה שקשור להליכי רישוי, הליכי תכנון וגם במה שקשור לפיקוח ואכיפה. זה לא אומר שאין מה להשתפר, אבל אנחנו ממש עושים עבודה טובה. ובלי קשר לאירוע אני חושב שאנחנו ראויים לזה. ועכשיו לאור האירוע, אני חושב שזה מאוד לגיטימי לצפות שההסמכה הזו תקבל תאוצה".