ניסה "להבריח" בית יוקרה בשווי 25 מיליון דולר - וישלם לגרושתו כ-50 מיליון דולר

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע החודש כי בעל יפצה את גרושתו ב-50 מיליון דולר, לאחר שהסתיר ממנה רישום של בית בשווי 25 מיליון דולר על שם חברה שבשליטתו, וכן נכסים נוספים, זאת באמצעות תמרוני מס, נאמנויות ותאגידים זרים.

הזוג הכיר בשנות ה-90 כאשר עבדו יחד בבנק אמריקאי. האישה הייתה אז אזרחית אמריקאית בלבד, והבעל החזיק באזרחות ישראלית, גרמנית ואמריקאית. הם נישאו ב-1997 ונולדו להם ארבעה ילדים, כיום בגירים. האישה, בוגרת אוניברסיטת הרווארד, לא עבדה מזה שני עשורים ואילו הבעל עבד בפירמות מובילות בעולם בתחום שוק ההון וההשקעות, והחזיק בתפקידי מפתח שהניבו לו שכר עתק.

לצפייה בפסק הדין לחץ כאן 

כבר בשנת 2000 הגישה האשה תביעת גירושין בטענה להתמכרות של הבעל לסמים ממריצים, ובשל התנהגות תוקפנית ואלימה. לבסוף משכה האישה את התביעה. הזוג עבר ללונדון, וב-2003 עבר זמנית לישראל.

ב-2005 הוגש נגד הבעל כתב אישום בארה"ב בגין הונאה, העלמות מס והצגת מצגים כוזבים לרשויות. לפי האישום, העלים הבעל סכום של כ-2.5 מיליארד דולר באמצעות מבנים תאגידיים ששימשו כמקלטי מס. הבעל הורשע בהסדר טיעון ונקנס ב-10 מיליון דולר. בשנת 2008 עברה המשפחה להתגורר בישראל בקביעות.

פסק הדין מציין כי המשפחה חיה ברמת חיים של האלפיון העליון, והתגררה בבית ביישוב יוקרתי בשטח בנוי של כ-1,600 מ"ר, עם מעלית, חימום תת-רצפתי, שלושה מטבחים, חדר כושר, ספא, בריכת שחייה ומגרש טניס. הבית נרשם בבעלות חברה בשם Alabama (אלבמה), תאגיד זר הרשום באיי הבתולה הבריטיים, שלטענת הבעל הוקם על ידי נאמנות. האישה טענה כי הבית נרכש על ידי בני הזוג, אך נרשם על שם החברה משיקולי הבעל.

פסק הדין מציין כי המשפחה חיה ברמת חיים של האלפיון העליון, והתגררה בבית ביישוב יוקרתי בשטח בנוי של כ-1,600 מ"ר, עם מעלית, חימום תת-רצפתי, שלושה מטבחים, חדר כושר, ספא, בריכת שחייה ומגרש טניס. הבית נרשם בבעלות תאגיד זר הרשום באיי הבתולה הבריטיים, שלטענת הבעל הוקם על ידי נאמנות

ב-2016 נפרדו הצדדים. מאז ועד היום נפתחו בעניינם 25 תיקים, וניתנו 500 החלטות שיפוטיות. מעבר לשאלת הבעלות בבית, המחלוקת עסקה בהיקף הרכוש המשותף. האישה טענה כי הבעל הסתיר נכסים דרך מבנים משפטיים מורכבים. הבעל טען כי הרכוש דווקא בידיה, וכי אין ממש בטענות להסתרה.

בתביעה שהגישה האישה נגד בעלה לשעבר ונגד חברת אלבמה, טענה כי גילתה שרוב הרכוש נרשם על שם נאמנויות ותאגידים בשליטת הבעל בלבד, מה שהותיר אותה חסרת כל. עוד טענה כי תמכה בו לאורך השנים וויתרה על הקריירה שלה. האישה עתרה לסעד הצהרתי שיקנה לה מחצית מהרכוש וההון של הבעל ושל חברת אלבמה, גם אם אלה רשומות אצל צדדים שלישיים, לרבות מחצית מהבית. עוד ביקשה איזון נכסים לא שוויוני לטובתה.

הבעל טען מנגד כי התביעה מופרכת וכי הרכוש רשום דווקא על שמה. לטענתו, לאחר ששילם קנסות והוצאות של 25 מיליון דולר, לא נותרה בידיו יתרה ממשית, והוא גם אינו יכול לעבוד בשל הרשעתו. כן טען כי הבית שייך לחברת אלבמה בלבד, שהיא נאמנות בלתי הדירה.

"שם לעצמו למטרה עליונה – לא לשלם לאישה ולו שקל" 

בפסק דינו, קבע השופט יורם שקד כי מדובר במקרה מקומם במיוחד: "האיש שם לעצמו למטרה עליונה – לא לשלם לאישה ולו שקל אחד", נכתב. עוד צוין כי האיש דבק בטענה שהרכוש בידי האישה – טענה שהשופט דחה נחרצות. השופט קבע כי הבית, על אף שנרשם על שם אלבמה, הוא רכוש משותף – וכי רישומו על שם החברה נועד להסתירו. עוד קבע כי הבעל הוא בעליה האמיתי של החברה, ולכן יש לכלול את הבית במצבת הרכוש.

בפסק דינו, קבע השופט יורם שקד כי מדובר במקרה מקומם במיוחד: "האיש שם לעצמו למטרה עליונה – לא לשלם לאישה ולו שקל אחד", נכתב. עוד צוין כי האיש דבק בטענה שהרכוש בידי האישה – טענה שהשופט דחה נחרצות

בנוסף, קבע בית המשפט כי הנאמנויות שבהן הודה הבעל הן חלקיות בלבד, וכי ככל הנראה קיימות נוספות. שלוש נאמנויות בלבד הוערכו על ידי האישה בכ-45.2 מיליון דולר, והשופט קבע שהבעל שולט בפועל בנכסים אלו. לגבי הבית – נקבע שהוא רכוש משותף הרשום פיקטיבית על שם אלבמה.

בשורה התחתונה קבע בית המשפט כי האישה תקבל כ-50 מיליון דולר, בהנחה שהערכת השווי תואמת את זו שקבעה. מהם 12.5 מיליון דולר המהווים מחצית משווי הבית, ו-37.5 מיליון המוערכים כחצי משווי הנאמנויות שברשות הבעל. עוד נקבע כי כספי השכירויות שהתקבלו מאז הפירוד – משותפים.

עוד נתן בית המשפט צו לפירוק השיתוף, ובאי כוח הצדדים יוכלו לשמש ככונסי הנכסים לרכוש המשותף. כן חויבו הבעל והחברה לשלם לה שכר טרחה לעורכי דין בסך 2.5 מיליון ש"ח, והוצאות בסך נוסף של 100 אלף ש"ח.