מכה לשלטון המקומי: עמותות ללא כוונת רווח לא יחויבו בתעריף הארנונה הגבוה של נדל"ן מסחרי

בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל לאחרונה את ערעורן של עמותת אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית - והאגודה לבריאות הציבור נגד מינהל הארנונה של עיריית ת"א, על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה אשר סיווגה משרדים של עמותות העוסקות בתחומי חינוך ובריאות כ"משרדים, שירותים ומסחר" לצורך החיוב בארנונה. בפסק דינה, קבעה השופטת עינת רביד כי לצורך סיווג זה נדרשת פעילות כלכלית-עסקית-מסחרית בנכס, ואין להסתפק בשימוש בנכס כמשרד כחזות הכול, ולכן יש לקבוע את הסיווג כ"נכסים אחרים", סיווג במסגרתו דמי הארנונה נמוכים יותר.

לקריאת פסק הדין המלא

אמונה היא עמותת חינוך ציבורית רשומה הפועלת שלא למטרת רווח. פעילותה העיקרית היא הפעלת 140 מעונות יום לילדים בכל הארץ, בתי ספר ומעונות פנימייה - פעילות ציבורית שאת מחציתה מממנת המדינה. העמותה מחזיקה בנכס המצוי ברחוב דרך השלום 11 בתל אביב, בו ממוקמים משרדי העמותה אשר תפקידם לנהל ולתכלל את פעילותה של עמותת החינוך וביניהם אגף החינוך, אגף הרישוי, ייעוץ חינוכי ועוד. הנכס מחויב בארנונה לפי הסיווג: "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים, שירותים ומסחר", לפי צו הארנונה לשנת 2020.

האגודה לבריאות הציבור נוסדה בשנת 1972 ע"י משרד הבריאות, והיא מוסד ועמותה רשומה הפועלת ללא כוונת רווח. היא מפעילה בתל אביב ובערים נוספות כ-40 סניפים שפעילותם כוללת מערך שיקום לאנשים עם מוגבלויות, טיפול נפשי ובריאות הנפש, טיפול וגמילה עבור נפגעי סמים ובני משפחותיהם, מרכזי תעסוקה לנפגעי סמים ועוד. היא מפוקחת ומתוקצבת על ידי משרד הבריאות במסגרת פטור ממכרז. הנכס הנדון בעניינה ממוקם ברחוב צייטלין 1 בתל אביב, המשמש כמשרדי הוועד המנהל. הנכס מחויב בארנונה לפי אותו צו בסיווג משרדים, שירותים ומסחר.

בית אמונה בתל אביב (אתר VTLV)

שתי העמותות פנו בנפרד לוועדת הערר לענייני הארנונה ולמינהל הארנונה עבור שינוי סיווג: עמותת אמונה ביקשה את שינוי הסיווג ל"נכסים אחרים" או גני ילדים ובתי ספר, זאת משום שלא מדובר בפעילות עסקית, והאגודה לבריאות הציבור דרשה שיסווגו את הנכס כמרפאה של קופת חולים או של משרד הבריאות.

סיווג שכזה היה מביא לחיסכון כספי ניכר עבור הגופים האמורים. זאת כאשר לשם השוואה, צו הארנונה של עיריית תל אביב ל-2025 עבור משרדים, שירותים ומסחר, קובע תשלום ארנונה שנתי של 303 עד 403 שקל למ"ר, בעוד שעבור מוסדות חינוך התעריף 154 עד 259 שקל למ"ר, עבור מרפאות 79 עד 288 שקל למ"ר עד שטח 10,000 מ"ר, ומעל 10,000 מ"ר כמו תעריפי המשרדים הרגילים. לגבי "נכסים אחרים" אין סיווג של העירייה אלא מדובר בתקנות משרד הפנים שלפיהן בנכסים שלא ניתנים לסיווג לא ייקבע מחיר מינימום או מחיר מקסימום אלא "הסכום שהגיע כדין בתוספת שיעור העדכון". יש לציין שעיריית תל אביב לא קבעה בצווי הארנונה שלה תעריף לנכסים אחרים, אך לפי מקרה הבימה מ-2019,  שבו העליון קבע שהבימה תסווג כנכס אחר ולא כמשרדים שירותים ומסחר, מדובר ב-50% פחות.

"משרד שאינו מיועד לפעילות עסקית-מסחרית לא נכנס בגדר ההגדרה"

ועדת הערר דחתה כאמור את העררים שהגישו הגופים על הסיווגים שנקבעו להם. לגבי עמותת אמונה קבעה ועדת הערר שמשרדי ההנהלה נפרדים משירותי החינוך של החברה ואין משמעות לכך אם המשרדים משמשים לפעילות עסקית, לצורך סיווג משרדים, שירותים ומסחר. גם לגבי האגודה לבריאות הציבור ועדת הערר קבעה שהנכס לא משמש מרפאה אלא לפעילות משרדית ולכן ההגדרה משרדים, שירותים ומסחר היא הסיווג המתאים ביותר.

ואולם השופטת קיבלה את הערעורים וקבעה בפסק הדין כי "גם אם מקבלים ללא עוררין את ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר, דומה כי ועדת הערר אכן שגתה במסקנה המשפטית שהסיקה מתוך חומר הראיות שעמד בפניה". עוד הוסיפה כי "אין מחלוקת, כי עצם העובדה שהמחזיק הוא מלכ"ר אין די בה כדי לקבוע דבר, אלא יש לבחון את השימוש של כל נכס לגופו. עם זאת, בפסיקה נקבע, כי בחינת המונח 'שירותים' בתקנות ההסדרים, בהקשר ולתכלית בו נעשה שימוש במונח זה, מוביל למסקנה כי הכוונה בתקנות היא לשירותים עסקיים-מסחריים, ולא לשירותים של מוסדות תרבות ציבוריים.

השופטת קיבלה את הערעורים וקבעה בפסק הדין כי "גם אם מקבלים ללא עוררין את ממצאיה העובדתיים של ועדת הערר, דומה כי ועדת הערר אכן שגתה במסקנה המשפטית שהסיקה מתוך חומר הראיות שעמד בפניה". עוד הוסיפה כי "אין מחלוקת, כי עצם העובדה שהמחזיק הוא מלכ"ר אין די בה כדי לקבוע דבר, אלא יש לבחון את השימוש של כל נכס לגופו

"חיבור של 'משרד, שירותים ומסחר' כסיווג אחד, שעליו הוחל תעריף מזערי ומרבי אחד, מצביע על כך שכל מרכיבי קטגוריה זו עניינם אחד - פעילות כלכלית-מסחרית, וכך גם הדוגמאות המנויות בהגדרה שבתקנה… כגון משרד עורכי דין, משרד רואי חשבון, משרד עמילות מכס, משרד יועצי מס, משרד יועצי השקעות, משרד סוכנות נסיעות וכיו"ב. כלומר, בהגדרת הרכיב 'משרד'.... בדומה להגדרת 'שירותים', יש להוסיף את הרכיב של 'פעילות כלכלית-עסקית- מסחרית' ואין להסתפק בשימוש בנכס כמשרד כחזות הכול. משרד, שאינו מיועד לפעילות כלכלית-עסקית-מסחרית לא נכנס בגדר ההגדרה כפי שנקבע בהבימה (פסק הדין הקודם בנושא) בנושא 'שירותים".

לגבי שני הנכסים קבעה שהסיווג המתאים הוא "נכסים אחרים", ולא "מוסדות חינוך" או "מרפאות" וכי מינהל הארנונה יישא בכל אחד מהמקרים בהוצאות על סך 10,000 שקל. עם זאת השופטת לא קבעה את התעריף ל"נכסים אחרים" והשאירה זאת למינהל הארנונה, תוך האפשרות של הצדדים להשיג על קביעת התעריף.