9 שנים אחרי התאונה הקטלנית: מתכנן תקרת החניון שקרסה ברמת החייל הורשע בגרימת מוות ברשלנות

בית משפט השלום תל אביב-יפו הרשיע היום (ד') בפסק דין של סגן הנשיאה אור ממון, את המהנדס חנוך צחר (90) בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, בעקבות התמוטטות חניון "הברזל" ברמת החייל שבתל אביב ב-2016. השופט הרשיע את צחר, מתכנן תקרת החניון, ואת חברת מילר-שנבל-צחר, שצחר הוא אחד מבעליה, בכל העבירות שיוחסו להם. טרם ניתן גזר הדין.

בספטמבר 2016 התמוטט חלק נרחב ממבנה החניון הברזל ברמת החייל. כתוצאה מהתמוטטות נהרגו שישה פועלים שעבדו באתר: אולג מישאלוב, אולג יעקובוב, רוסלן איסקוב, איעד מערוף, דואבשה מוחמד ודניס דיאנצו, ונפצעו 23 פועלים נוספים. החניון שהתמוטט היה מבנה תת קרקעי בעל ארבעה מפלסים, שאמור היה לספק כ- 500 מקומות חניה. בזמן ההתמוטטות, היה החניון בשלבי בנייה סופיים, ולמעשה אמור היה להיפתח לשימוש הציבור זמן קצר לאחר התמוטטותו. על תקרת החניון התת קרקעי, התקיימו עדיין עבודות פיתוח ופיזור אדמה, והייתה אמורה להיות מוקמת מעליו גינה, שבילים ואף תוכננה לעבור מעליו בעתיד רכבת קלה. 

כתב האישום הוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב בדצמבר 2020 וייחס לארבעת הנאשמים עבירה של גרימת מוות ברשלנות: נוסף לצחר והחברה בבעלותו, הוגש כתב האישום נגד המהנדס אריאל בבג'נוב ומשרד ירון-שמעוני-שחם מהנדסים ויועצים שבו עבד, שהיו אמורים לפקח על עבודת המתכנן הראשי. עניינם נסגר בהסדר ביולי 2023, שלפיו הודו בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות במקום גרימת מוות ברשלנות, והוטל עליהם לשלם פיצוי של 600 אלף שקל, ללא הרשעה וללא מאסר.

ההגנה טענה שהתכנון שביצע צחר "תקין וראוי, וההתמוטטות אירעה, בשל התנהלות 'ביצועית' באתר - ועומסים חריגים על התקרה - ערימת אדמה בגובה 2.5 עד 3 מ' שהוערמה על התקרה וכן כלי עבודה כבדים שנסעו על התקרה במסגרת העבודה באתר, וכי לאחר הקריסה התבססה בשיח הציבורי ובתקשורת קונספציה שמדובר בכשל חדירה ואילו רק לאחר הגשת כתב האישום, ולאחר שהועברו לסנגוריה, באיחור ניכר, הרצות המחשב שביצעו אנשי הטכניון, התבררה לנאשם הסיבה שהובילה לקריסת המבנה. סיבה זו לא היתה כשל חדירה אלא כשל כפיפה במומנט החיובי". 

השופט דחה טענה זו בקובעו כי "הכשל שהוביל לקריסת חניון הברזל ולמותם של 6 אנשים ופציעתם של כ-20 אחרים הוא כשל חדירה. האחראי לכשל זה הוא הנאשם שלא רק שלא תכנן את התקרה בהתאם לכוחות התכן לחדירה (מחושבים במצב גבולי של הרס) לפי התקן המחייב, הוא אף לא ביצע חישובי חדירה לתקרה במהלך התכנון, בדיקות שניתן היה לבצען בקלות יחסית, ואם היו מבוצעות הכשל היה מתגלה וסביר שנמנע. בפועל, התסבולת לחדירה בתקרה שתכנן הנאשם, הייתה נמוכה ביותר מפי 2 מהנדרש". 

השופט הוסיף כי "המבנה שתוכנן ובהמשך הוקם לפי תכניות הנאשם ענה להגדרה של ' מבנה מסוכן '. ביום האירוע, ריאקציות שנבעו מעומסים שהיו על תקרת החניון הובילו לכשל חדירה ולהתמוטטות התקרה. מדובר בריאקציות צפויות, שהן נמוכות באופן משמעותי מכוחות התכן שלו היה הנאשם מתכנן את המבנה לפיהן, אזי הקריסה לא הייתה מתרחשת. מעבר לכשל הבסיסי והחמור שהוביל להתמוטטות המבנה, היו בתכניות הנאשם כשלים הנדסיים נוספים, כמו למשל אי עמידה בתקן בהיבט של מניעת התמוטטות בשרשרת – כשל שהוביל להתמוטטות נרחבת של המבנה".