על פי דוח מבקר המדינה האחרון, הגשת ערר על שומת היטל השבחה מובילה פעמים רבות לשינוי או לביטול השומה, ועשויה להסתכם בהפחתה משמעותית של סכום החיוב המקורי. מתי מומלץ לערער? איך מתבצע הליך הערעור? והאם אפשר להימנע מראש מחיוב ביתר?

הפער בין הנכתב בדו״ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בסוגיית היטלי ההשבחה, ובין הנכתב בכלי התקשורת מעולם לא היה גדול יותר. בן לילה הפכנו שמאי המקרקעין ל"מאעכרים", "שותפים למנגנון עושק וגניבה". אלא שהמספרים והעובדות בדוח מספרים את ההיפך הגמור

מתווך דרש מבעל נכס לשלם לו דמי תיווך בסך למעלה מ-200 אלף ש"ח לאחר שמכר אותה שלא באמצעותו ביותר מ-6 מיליון שקלים, למרות שאחיו הוא זה שחתם על ההסכם שהעניק לו בלעדיות. לאחר פסיקה ראשונה לטובת המתווך, הגיע התיק לבית המשפט העליון שפסק בצורה חד משמעית

עיריית תל אביב הודיעה כי תמ"א 38 לא תוארך בשטחה, וכעת היזמים הפועלים ברבעים 3 ו-4 מנסים להבין מהי עמדתה בסוגיית היטלי ההשבחה. היזם יוסי הררי: "אף יזם לא רוצה להבין באיחור שהפרויקט שלו אינו רווחי"

בני זוג חתמו על טופס הרשמה ושילמו את מלוא תמורת הדירה לחברה, שאף פדתה את הצ'קים שמסרו לה. לאחר מכן אותה הדירה נמכרה לזוג נוסף, הפעם באמצעות חוזה מכר מלא. מי הבעלים? ביהמ"ש המחוזי הכריע באופן חד משמעי

כש-95% מהשומות שהועברו לשמאי מכריע בערים כמו הרצליה ורמת גן נמצאו כמנופחות, ברור שאין כאן טעות אלא מערכת משומנת שנועדה לעשוק מיליארדי שקלים מדי שנה מהציבור. המסקנה היא ברורה: הוועדות המקומיות בניגוד אינטרסים קשה, ואינן יכולות להמשיך לקבוע את גובה השומות

התובע חתם על ייפוי כוח כללי, שבו הסמיך את אחיינו לבצע פעולות בשמו. האחיין חתם בשם דודו על הסכם לפיו הוא מעביר לו זכויות במקרקעין. לטענת הדוד החתימה הייתה שלא הסכמתו, ואילו אחיין טען כי הכל היה בהסכמתו. המחוזי הכריע באופן חד משמעי

לטענת הרוכשים, טרם החתימה על ההסכם הדירה הייתה עמוסה ברהיטים, ולכן לא יכלו לבדוק אותה כראוי, ולא גילו ליקויי רטיבות ונזילות בהיקף רחב. המוכרת טענה מצידה כי לא ידעה על הליקויים וכי הרוכשים בדקו את הדירה מספר פעמים לפני הרכישה. ביהמ"ש הכריע בצורה חד משמעית

בית המשפט העליון הפך החלטה של המחוזי, וקבע כי רשם המקרקעין מחויב לרשום העברת זכויות לרוכש על פי פסק דין בהליך פירוק שיתוף, גם כאשר זהות חלק מהמוכרים לא אומתה

בעקבות אישור רובע מגורים חדש באשקלון ששינה ייעודה של קרקע חקלאית למגורים, דרשה רמ"י מחוכר לדורות שהשתמש בקרקע לצרכי חקלאות בלבד להשיב לה את הקרקע. עם ביצוע העסקה, דרשה הוועדה המקומית מהחוכר כי ישלם לה היטל השבחה. לאחר שוועדת הערר וביהמ"ש המחוזי פסקו כי אין לשלם היטל, הגיע התיק לעליון

הבעלים המקורי של הקרקע העביר את מלוא זכויותיו במתנה לאימו, ו-3 שנים לאחר מכן מכר את הזכויות לרוכשת אחרת. מאוחר יותר האם העבירה חלק מזכויותיה במתנה לבעלה, שמצדו העביר אותן לבתו. ביהמ"ש המחוזי עשה סדר בבלגן

הוועדה המקומית "יישובי הברון" ערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד ועדת הערר המחוזית חיפה, שקיבלה בחלקו ערר שהגישה רני צים לגבי פרויקט מגורים ומסחר בפרדיס. בית המשפט היה נחרץ בהחלטתו

בצל מלחמת חרבות ברזל, הגיע מספר ה"דירות בהמתנה" – דירות המוחזקות על ידי משפרי דיור המחויבים במכירתן בתוך פרק זמן מסוים - ל-22.5 אלף, שיא של 14 שנה. ככל שיתקרב מועד המכירה עשוי הלחץ להשפיע על רמת המחיר. וכיצד השפיעה המתיחות בגבול הצפון על השוק?

חברה קבלנית התקשרה עם קבלן משנה במסגרת חוזה "פאושלי" - בו התשלום אינו לפי כמויות למדידה, ולאחר ביצוע העבודה גילתה כי עלויות הביצוע עמדו על 1.5 מלש"ח בעוד שהיא שילמה לו 11.5 מלש"ח. לטענת המזמינה הוסתרה ממנה שיטת הביצוע החסכונית ולכן הקבלן אינו זכאי למלוא התמורה. ביהמ"ש הכריע נחרצות

כדאיותם הגבולית של מיזמי ההשכרה ארוכת הטווח נפגעה עוד יותר בשל עליית הריבית, אך גם תחת ההנחות הכי אופטימיות שיש – למיזמי השכירות ארוכת הטווח שמקדמת המדינה ייקח עשורים רבים עד שיהפכו לגורם משמעותי בשוק המגורים. זה הזמן לחזור לחוק שנקבר על אף שזכה לפופולריות עצומה

במסגרת העבודות להגדלת שטח דירתם, הניחו בעלי דירה בקומה הראשונה תשתית בקומת הקרקע של הבניין, כולל קירות מעטפת וממ"ד. כעבור מספר שנים, בעל הדירה בקומת הקרקע הרחיב אותה תוך סיפוח תוספת הבנייה שנבנתה ע"י השכנים, וסרב לדרישתם לתשלום. כך הכריע ביהמ"ש

חברה קבלנית שזכתה במכרז מחיר למשתכן ונדרשה לשלם אגרות בניה מלאות, דרשה החזר על מחציתן, בטענה כי מדובר בפרויקט של המדינה שמסייע לזוגות צעירים. מנהל התכנון התנגד וטען כי לא מדובר בפרויקט של המדינה וכי התביעה הוגשה בשיהוי רב. ביהמ"ש המחוזי פסק נחרצות

חוכרת קרקעות לגידול הדרים נדרשה על ידי רמ"י להשיב לה את הקרקע, לאחר שהשתנה ייעודה לשכונת מגורים. בין הצדדים נחתם הסכם השבה, שבמסגרתו קיבלה החקלאית פיצוי. אלא שאז הופתעה החוכרת לגלות כי רשות המסים רואה בכך אירוע מכירת מקרקעין שחייב במס שבח. בתגובה לערר שהגישה, היתה החלטת ועדת הערר חד משמעית

שוק הנדל"ן מתמודד היום עם מחסור בדירות, והציבור מצפה להגדלת היצע הדיור. בטור מיוחד ליום העצמאות מציג אסף כהנר, מנכ"ל Ewave Nadlan, נתונים חדשים ומפתיעים לגבי הכיוונים העתידיים של שוק הנדל"ן הישראלי בואכה יום העצמאות ה-100 למדינה

לאחר 4 שנים בהן הושכרה דירה לאותה השוכרת, החליט בעל הנכס למכור את זכויותיו בדירה בתחילת תקופת חוזה שכירות לשנה נוספת. בעלת הדירה החדשה פנתה לשוכרת, שסירבה לחתום על חוזה חדש ואף סירבה לשלם לה שכ"ד, בטענה כי החוזה כלל לא נחתם מולה. בעלת הדירה הגישה לבית המשפט תביעת פינוי וכך הוא פסק

הוועדה המקומית אישרה היתר להריסת בניין בן 4 קומות ובניית בניין חדש בן 7 קומות, באזור לגביו נקבע גובה מקסימלי של 4.5 קומות. העוררים טענו כי החלטת הוועדה אינה חוקית

הוועדה המקומית ת"א אישרה תמ"א 38 להריסת בניין בן 4 קומות והקמת בניין בן 7 קומות וקומת גג חלקית. זאת למרות שמסמך מדיניות שפרסמה הוועדה המקומית מגביל את גובה הבנייה במגרש המדובר ל-4 קומות בלבד וקומת גג חלקית. ועדת הערר פסקה בצורה נחרצת

שעות ספורות לאחר שהוצגה הטיוטה כבר הודיעו שני השרים הרלוונטים שהם מתנגדים לה בתוקף ונראה כי בממשלה חסר "בעל בית" שיידע להוביל להסכמות. כשקיבלו השרים את ההחלטה לאסור עבודת פלסטינים בענף, הם הניחו שיש אלטרנטיבה. חצי שנה מאוחר יותר מתברר - כנראה שאין

חודשים ספורים לאחר שחתם על הסכם מתנה במסגרתו העניק לאשתו את בית המגורים, הודיע הבעל על ביטול ההסכם לעו"ד שערך את ההסכם - אך הסתיר זאת מאשתו, תוך רישום הערת אזהרה בטאבו על שם ילדיו מנישואיו הראשונים. כשנודע הדבר לאשה - תבעה את הבעל. כך פסק בית המשפט

בעוד שראשי עיר רבים נרתעים מבנייה נרחבת בעריהם בשל חשש כי זו תביא לכעס בציבור, תוצאות בדיקה של מרכז הנדל"ן עם אתר מדלן מעלות כי דווקא ברשויות מקומיות שקידמו ועודדו בניה למגורים בהיקפים גדולים בקדנציה האחרונה, זכו ראשי העיר בכהונה נוספת בשיעורים גבוהים, ואילו רוב המהפכים התרחשו בערים בעלות בניה מועטה

ועדת הערר דנה בבקשת היתר שאושרה על ידי הוועדה המקומית, על אף שמגישי הבקשה חסרו תימוכין קנייניים, כלומר הוכחה ליידוע של כלל בעלי הנכסים בבניין, והסכמה של לפחות 75%. על אף שמדובר בסוגיה קניינית ולא תכנונית, קבעה הוועדה באופן נחרץ כי אין הוועדה המקומית רשאית לדון או לאשר בקשת היתר שמוגשת ללא ההסכמות הנדרשות

אם לשלושה בנים חתמה על הסכם מתנה, במסגרתו העבירה לאחד מבניה את זכויותיה בדירה ללא תמורה. לאחר יומיים היא התחרטה, לאחר שלטענתה לא הבינה את החוזה והופעל עליה לחץ. הבן טען כי האם חתמה מרצונה החופשי. בית המשפט לענייני משפחה הכריע באופן ברור

רוכשות דירה בפרויקט בר"ג חתמו עם חברת התחדשות על הסכם רכישה מותנה בקבלת היתר בנייה בתוך 8 חודשים מחתימת ההסכם. לאחר חלוף הזמן, ביטלה החברה את ההסכם, וכאשר הנפיקה היתר בשלב מאוחר יותר - נתבעה. המחוזי פסק כי יש לאכוף את ההסכם, והחברה הגישה לעליון בקשת רשות ערעור. כך הוא הכריע

ועדת הערר המחוזית מרכז דנה במקרה יוצא דופן, במסגרתו תוכנית שקודמה במשך שנים על ידי הוועדה המקומית הוד השרון, ואף אושרה להפקדה על ידי ועדת המשנה לתכנון ובניה, נדחתה לבסוף בדיון חוזר. הכרעתה היתה חדה וברורה

חזרתם של הקונים אל השוק, הביאה להתחדשות עליות המחיר בקצב שנתי מדאיג של 12%. העובדה שכל זה מתרחש בעוד שהממשלה מתקשה להביא פועלים זרים, ועומדת בסירובה לכניסת פלסטינים, עלולה להשיב אותנו לשוק של עליות מחירים חדות